'אמנסטי אינטרנשיונל': לא הצלחנו להוכיח שישראל אשמה בג'נוסייד, אז שינינו את הגדרת הג'נוסייד וכך מצליח הארגון להפיל בפח מיליונים ברחבי העולם, שלא יטרחו לקרוא את הדוח שלו, אבל כן יתרשמו עמוקות ממסקנותיו שלומי בן-מאיר | 12.12.24 | מזכ"לית אמנסטי אגנס קלמרד (במרכז) ומנהל המחקר במזרח התיכון של הארגון, פיליפ לותר, במסיבת עיתונאים. צילום: פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בתחילת השבוע, פרסם ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' דוח הקובע באופן נחרץ כי מזה למעלה משנה, ישראל מבצעת ג'נוסייד (רצח עם) נגד הפלסטינים ברצועת עזה: הדוח מתעד את פעולותיה של ישראל במהלך מתקפתה על רצועת עזה הכבושה מאז ה-7 באוקטובר 2023. הוא בוחן הרג אזרחים, נזק והרס לתשתיות האזרחיות, עקירה בכוח, חסימת או מניעת טובין מצילי חיים וסיוע הומניטרי, ואת הגבלת אספקת האנרגיה. הוא מנתח את כוונותיה של ישראל דרך דפוסי פעולתה והצהרות של מקבלי ההחלטות הישראלים. הוא מסכם כי ישראל ביצעה ג'נוסייד נגד הפלסטינים בעזה. אין ספק כי מדובר בהאשמה קשה, או למעשה – הקשה מכולן. הדוח מתפרס על פני 300 עמודים, מכיל למעלה מ-1,000 הערות שוליים, ולטענת מחבריו מסתמך על מאות עדויות של פלסטינים, רשויות ברצועת עזה, תמונות לוויין ומקורות רבים נוספים. מטבע הדברים, התקשורת הישראלית דיווחה על צאת הדוח וסיכמה את עיקרי ממצאיו. אך טרם נעשה ניסיון להתמודד עם ממצאיו, למעט פרסום תגובת דובר צה"ל לדוח ודיווח אודות מחאתם של אנשי 'אמנסטי ישראל' נגד מסקנותיו. גם לא צוין דבר על היותו של 'אמנסטי' ארגון אנטי-ישראלי מובהק, בעל היסטוריה ארוכה וענפה של הפצת שקרים ותעמולה נגד ישראל. ועוד נקודה לא צוינה בנוגע לדוח: על מנת לקבוע באופן חד-משמעי שישראל אשמה בג'נוסייד, הדוח של אמנסטי פשוט משליך לפח האשפה את ההגדרה המקובלת של המונח ומאמץ במקומה הגדרה חדשה. על כך דווקא נכתב בכמה כלי תקשורת בינלאומיים, כגון ה'לוס אנג'לס טיימס', 'קומנטרי' ו'ניוזוויק'. אך לא בתקשורת העברית. “We wanted to say that Israel was committing genocide, so we changed the definition of genocide.” https://t.co/0h3lBZfig7 pic.twitter.com/IrEnhF8axU— Max 📟 (@MaxNordau) December 5, 2024 אז מה קרה פה בעצם? זו הגדרת הג'נוסייד לפי אמנת הג'נוסייד של האו"ם מ-1948: פעולות המבוצעות בכוונה לחסל, במלואה או בחלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. סוגיית הכוונה היא קריטית לעצם ההגדרה. היא זו שמבדילה בין ניסיון ממשי "לרצוח עם" לבין מלחמה "רגילה" שיש בה הרוגים אזרחים והרס רב. אלא שכאן 'אמנסטי' מצויים בבעיה קשה. שהרי אם לישראל אכן הייתה כוונה לחסל את האוכלוסייה הפלסטינית בעזה, הרי שבהחלט היו בידיה האמצעים לעשות זאת. במצב כזה, מספר ההרוגים הפלסטינים לא היה נע כעת, לאחר למעלה משנה של מלחמה, סביב ה-40 אלף אלא גבוה יותר בסדרי גודל, ונספר במאות רבות של אלפים ואף מיליונים. כמות חומר הנפץ שהופעלה ברצועת עזה, אלמלא הוראות ישראל לתושבים להתפנות לאזורים ההומניטריים, הייתה יכולה להרוג מספר עצום הרבה יותר של אזרחים. הכוונה לחסל את הפלסטינים גם אינה עומדת בקנה אחד עם פעולות שישראל מבצעת באופן קבוע לאורך המלחמה לצמצום הפגיעות בקרב אזרחים, עד שהיא קובעת תקדימים עולמיים למיעוט הפגיעה באוכלוסייה אזרחית בלוחמה בשטח עירוני. מדינה המעוניינת לבצע רצח עם אינה מתריעה לפני שהיא תוקפת מבנים; היא לא מפנה אוכלוסייה אזרחית מאזורי קרבות; היא לא דואגת לחבר את קורבנות הג'נוסייד למים זורמים או מספקת להם סיוע הומניטרי כלשהו; היא לא מנצחת על מבצע לחיסון הילדים המועדים להשמדה מפני נגיף הפוליו; והיא אינה גורמת לקונצנזוס בקרב מומחי צבא ברחבי העולם בנוגע לכך שהיא אינה עוסקת בהרג מכוון ולא הכרחי של אזרחים, ושהיא עומדת בחוקי המלחמה. ב'אמנסטי' מודעים לכך, והם יודעים שעובדות פשוטות אלו, בשילוב הפעלת שכל ישר, די בהם על מנת להזים את טענותיהם נגד ישראל. לכן הם קברו את השגותיהם על הגדרת הג'נוסייד בעמודים 101- 102 של הדוח: 'אמנסטי אינטרנשיונל' רואה בכך פרשנות צפופה מדי של תורת המשפט הבינלאומית וכזו שתמנע למעשה מסקנה של ג'נוסייד בהקשר של סכסוך מזוין. הארגון סבור כי יש לפרש את אמנת רצח העם באופן שיבטיח שרצח עם יישאר אסור הן בימי שלום והן במלחמה וכי אין לקרוא את פסיקת ה-ICJ כדי למנוע למעשה ממצא של רצח עם במהלך מלחמה. אז כיצד ניתן לקבוע אם יש או אין ג'נוסייד? פשוט מאוד, אומרים אנשי 'אמנסטי'. צריך לבחון את הראיות באופן "הוליסטי". יש להסתכל על ההקשר הרחב של הסכסוך ועל הנסיבות השונות. או במילים אחרות: אנחנו כבר נחליט על מה צריך להאיר זרקור וממה צריך להתעלם בהתאם למסקנה שקבענו מראש. סיכם יפה את הדברים סת' מנדל ב'קומנטרי': אז 'אמנסטי אינטרנשיונל' מתנגד לחוק הבינלאומי. זה בסדר. פשוט תהיו גלויים בנוגע לכך: 'אמנסטי' אינו מאשים את ישראל ב'ג'נוסייד', הוא מאשים אותה בפשע אחר שהוא החליט לכנות 'גנוסייד', רק על מנת שהוא יוכל להשתמש במילה הזאת. יש לזכור זאת כשניגשים לקרוא את הדוח ולדון בטענותיו. מסקנותיו נכתבו מראש, והגדרות עוותו במכוון כדי להתאים להן. ואם זה המצב, איזה ערך ישנו לכל אחד משלוש מאות העמודים שלו?