"ארגון זכויות אזרח" עם קשרים לטרור ואנטישמיות בעקבות ההכרזה הטקסנית על CAIR כארגון טרור, ה'ניו יורק טיימס' ו'הארץ' מתעלמים מקשרים לחמאס, אנטישמיות בוטה ותמיכה ב-7 באוקטובר – ומציגים כל ביקורת כ"היסטריה אנטי-מוסלמית" מערכת פרספקטיבה | 30.11.25 | השר עמיחי שיקלי. צילום: יונתן שאול/פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מאת תמר שטרנטל ודייוויד גרצמן "המועצה ליחסים אמריקניים-אסלאמיים", או בשמה הידוע יותר CAIR, נמצאת בזמן האחרון על הכוונת של כמה פוליטיקאים בארצות הברית ובישראל – וכתוצאה מכך, גם בכותרות העיתונים. דוגמה לכך היא כתבת ה'ניו יורק טיימס' מה-18 בנובמבר, "מושל טקסס מכריז על ארגון זכויות האזרח המוסלמי כ'ארגון טרור'", בו העיתון מאמץ את הנרטיב של CAIR לפיו מבקריה אינם אלא קיצונים שונאי מוסלמים, ומתעלם לחלוטין מהרקורד המטריד של המועצה, המקשר אותה לטרור. ג'יי דייוויד גודמן כותב ב'טיימס': מושל טקסס גרג אבוט הכריז ביום שלישי שאחד מארגוני זכויות האזרח והפעילות החברתית הגדולים במדינה הוא ארגון טרור זר… בהצהרה אמר מר אבוט כי לארגון – המועצה ליחסים אמריקניים־איסלאמיים (CAIR) שבוושינגטון – יש קשרים ישירים לחמאס, המוגדר כארגון טרור על ידי ממשלת ארצות הברית. הארגון ללא כוונת רווח, המוכר בראשי התיבות CAIR, מכחיש כל קשר כזה. לפנינו מקרה קלאסי של "המילה שלו נגד המילה שלה": מושל טקסס אומר דבר אחד, CAIR אומרים דבר אחר, כיצד הקורא יידע מי מהשניים צודק? בעיה דומה מתעוררת למקרא כתבתו של בן סמואלס מה-26 לנובמבר במהדורה האנגלית של 'הארץ', שבנוסף להחלטת המושל, עוסקת בקריאתו של השר עמיחי שיקלי לקחת ממנו דוגמה: שר התפוצות עמיחי שיקלי פנה… בבקשה שממשלת ישראל תגדיר את המועצה ליחסים אמריקניים־איסלאמיים… ארגון חברה אזרחית מוסלמי־אמריקני, כארגון טרור… שיקלי, שניסה לבסס את עצמו כפניה של ממשלת ישראל מול מלחמות התרבות הבינלאומית תוך קידום ערכים יהודיים־נוצריים, טען כי קיימות "ראיות חותכות המבוססות על מחקר מעמיק" המפרטות את קשרי CAIR לחמאס ולגורמים שמקדמים באופן פעיל את מטרותיו של חמאס. מה שני העיתונים – ה'ניו יורק טיימס' ו'הארץ' – שכחו לספר לקוראיהם? למשל, שבשנת 2009 CAIR הוגדר כשותף לדבר עבירה שלא הועמד לדין (unindicted co-conspirator) בפרשת מימון הטרור הגדולה בתולדות ארצות הברית. קרן ארץ הקודש (Holy Land Foundation) ומנהליה הורשעו במתן סיוע מהותי לחמאס, וגסאן אלאשי, ממייסדי הסניף של CAIR בטקסס, נידון ל-65 שנות מאסר. ה'טיימס' ו'הארץ' גם התעלמו מהעובדה שה-FBI ניתק את קשריו עם CAIR כבר ב-2008 בעקבות חששות מקשרי המועצה לחמאס. הם אף לא ציינו שגם איחוד האמירויות הגדירה את CAIR ב-2014 כארגון טרור – החלטה שלא ניתן לייחס, ככל הנראה, לדעות קדומות אנטי-מוסלמיות. בשנה שעברה פרסם משרד התפוצות דוח מיוחד על פעילות CAIR, ובו דוגמאות נוספות לקשרי המועצה עם טרור ותמיכה בטרור. למשל, מגייס הכספים של המועצה רביח חדאד, שהואשם במימון גורמי אל-קעדא בפקיסטן. ה"עיתון הטוב בעולם" ו"העיתון לאנשים חושבים" מתעלמים באותה המידה גם מפעילות CAIR לאחר השבעה באוקטובר. "מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה בעזה, גוברת ההסתכלות הביקורתית והביקורת כלפי CAIR", כותב גודמן ב'טיימס' – תוך שהוא מדגיש את עצם הביקורת ומסתיר לחלוטין את הסיבות לה. סמואלס מצידו כותב ב'הארץ': CAIR, מצידה, תקפה את שיקלי על קידום "תיאוריית הקונספירציה הישנה של חמאס/האחים המוסלמים", והדגישה כי מזה זמן רב היא מגנה באופן חד-משמעי כל מעשי טרור – לרבות פיגועי ההתאבדות של חמאס – תוך שהיא חוזרת ומחזקת את גינוייה למתקפות על אזרחים ב-7 באוקטובר. הטענות של CAIR מתנוססות גם בכותרת המשנה של כתבתו של סמואלס. אלא שמדובר בשקר גס. כפי שה'ניו יורק טיימס' בעצמו דיווח ב-2023, מנכ"ל CAIR ניהאד עוואד חגג והילל את פלישת חמאס בשבעה באוקטובר ואת הטבח הברוטלי – מה שגרם לממשל ביידן לגנות את הארגון בפומבי. באותו נאום הכריז עוואד: תושבי עזה רק החליטו לפרוץ את המצור, את חומות מחנה הריכוז, ב-7 באוקטובר… וכן, שמחתי לראות אנשים פורצים את המצור ומשליכים מעליהם את הכבלים של ארצם והולכים חופשיים אל אדמתם שאסור היה להם לדרוך עליה… וכן, לתושבי עזה יש זכות להגנה עצמית, יש זכות להתגונן, וכן – לישראל ככוח כובש אין את הזכות הזאת להגנה עצמית CAIR Executive Director Nihad Awad at AMP Convention: I Was Happy to See the People of Gaza Break the Siege on October 7; They Were Victorious; the People of Gaza Have the Right to Self-Defense – Israel Does Not #Hamas #Gaza #Palestinians @CAIRNational @NihadAwad pic.twitter.com/WDbSRjFJo0— MEMRI (@MEMRIReports) December 7, 2023 דוח משרד התפוצות מציין גם את חוסאם איילוש, מנהל CAIR בלוס אנג'לס, שגילה הבנה לטבח והבהיר שלישראל אין כל זכות להגן על עצמה מפני מתקפת השבעה באוקטובר. סוגיה נוספת ששני העיתונים מתעלמים ממנה היא האנטישמיות ש-CAIR מגלמת ומפיצה. גודמן הרי מגדיר אותה "ארגון זכויות אזרח", וארגון הנושא בתואר זה לא יכול לפזר שנאה גזענית, הלא כן? ובנתיים, בן סמואלס כותב ב'הארץ': CAIR מצויה זה זמן רב בעימות עם הארגונים המרכזיים של הממסד היהודי, המאשימים את מנהיגיה בנקיטת רטוריקה אנטישמית ואנטי-ציונית גלויה… אלא שאין מדובר ב"האשמה" גרידא, והרטוריקה האנטישמית של CAIR מתועדת היטב ללא קשר לעימות כזה או אחר. דוגמה לכך היא זהרה בילו, מנכ"לית סניף CAIR במפרץ סן-פרנסיסקו, שבאירוע של 'מוסלמים אמריקנים למען פלסטין' ב-2021 היא נאמה על זכויות האזרח שמגיעות, לדעתה, ליהודים וציונים: צריך לשים לב לבתי הכנסת הציוניים. צריך לשים לב לסניפי 'הלל' בקמפוסים שלנו, כי זה שמישהו חבר שלך היום לא אומר שהוא יעמוד מאחוריך כשמדובר בזכויות אדם. אז התנגדו לפשיסטים המוצהרים, אבל התנגדו גם לציונים המנומסים. הם אינם חבריכם… דעו מיהו האויב שלכם. ואני לא ארכך את המסר הזה. הם האויבים שלכם. האנטישמיות של CAIR נחשפה שוב בימים האחרונים, בתגובת המועצה להחלטת המושל אבוט לסווגו כארגון טרור. בפוסט שפרסמה העלתה CAIR שוב את האשמת "הנאמנות הכפולה" מסוג "ישראל תחילה" – האשמה המופנית כלפי יהודים אמריקנים ומזוהה עם נאו-נאצים: גרג אבוט הוא פוליטיקאי של "ישראל תחילה" שהקדיש חודשים להפצת היסטריה אנטי-מוסלמית על מנת להכפיש מוסלמים אמריקנים שביקרו את ממשלת ישראל… בהתחשב בכך שגם גודמן ב'ניו יורק טיימס' וגם בן סמואלס ב'הארץ' מוחקים לחלוטין את קשרי CAIR לטרור ואת קידום האנטישמיות על ידיה, אין זה אלא טבעי שקוראיהם יגיעו למסקנה המתבקשת שהביקורת נגד CAIR – ארגון "זכויות האזרח" – אינה אלא, כדברי גודמן, "סנטימנט אנטי-מוסלמי שהולך ומתגבר בדיונים ברשת בטקסס, וגם במאבקים בעולם האמיתי שמחוץ לאינטרנט". לקריאת הגרסה המקורית של המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA, לחצו כאן.
