ב'הארץ' נטען ש"הכיבוש הוא בית היוצר של הטרור". ומה במציאות?

ד"ר מאיה רוזנפלד אינה סתם אחת. על פי הערת הקרדיט שלה, היא "סוציולוגית ואנתרופולוגית החוקרת את החברה והפוליטיקה הפלסטיניות בשטחים הכבושים ובפזורה". לדבריה, לפיכך, כפי שפרסמה בעיתון 'הארץ' ("האם המחנה הציוני בשל למהפך?", 28.5), נודעים משקל וחשיבות שהרי מדובר בברת סמכא. ואיך מבקשת החוקרת "להסביר גם את גילויי הטרור בהקשרם ההיסטורי הפוליטי והלוגי"? באמצעות הקביעה הבאה:

הכיבוש הוא בית היוצר של הטרור, ולא להפך

כלומר – הטרור הוא פועל יוצא של הכיבוש, ולא הכיבוש הוא פועל יוצא של הטרור. כלומר – אם מה שיצר את הטרור הוא הכיבוש, הרי שלפני הכיבוש לא היה לטרור בית יוצר והוא לא נוצר ולא הופיע בסכסוך הישראלי ערבי, אלא בעקבות הכיבוש. והמסקנה המובלעת: רק בגלל כיבושי 67', אנו חווים טרור פלסטיני. כשיפסק הכיבוש, לא יהיה עוד לטרור בית יוצר, לא תיוותר לו עילת קיום, והוא ייפסק.

האומנם עומדת קביעה מוזרה זו במבחן ההיסטוריה?

בשנת 1834, כשחובבי ציון הראשונים רק החלו להיוולד, כבר יצאו ערביי הגליל לפוגרום ביהודי צפת, במסגרתו אנסו, בזזו, שרפו, החריבו ורצחו ביהודי צפת וברכושם במשך 33 ימים. כל רכוש הקהילה נבזז.

לפי הספר "קו החריש והאש", הסוקר את תולדות 150 שנות סכסוך (וגם לדעת היסטוריונים נוספים), החלו מעשי האיבה הערביים כלפי יהודי הארץ רק אחר כך, בשנת 1860, בעקבות בנייתה של השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, משכנות שאננים.

לפי ההיסטוריון הלל כהן – המתעלם מפרעות תרפ"א (1921, 46 שנים לפני "הכיבוש"), שהחלו ביפו והתפשטו לישובים נוספים ובהן נרצחו עשרות יהודים – שורש הסכסוך והטרור הופיע מאוחר יותר, בתרפ"ט (1929, 38 שנים לפני "הכיבוש"), אז כזכור רצחו ופצעו הערבים מאות יהודים, בעיקר בחברון ובצפת, תוך מעשי טרור אכזריים וזוועתיים המזכירים את הנעשה בימים אלו מסביב לגבולותינו.

ניתן גם להגדיר את שנת 1936 (31 שנה לפני "הכיבוש"), כשנה שבה נולד הטרור הפלסטיני המאורגן נגד יהודי הארץ, במסגרת המרד הערבי הגדול  שפרץ בצורת טרור ערבי חסר אבחנה בעקבות עליית יהודי מזרח אירופה לארץ, שחששו מהשלכות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

העיקרון מובן ואפשר לדלג מעט, היישר אל הקמת ארגון הטרור אש"ף בינואר 1964, ששם לו למטרה את ההתנגדות המזוינת לישראל באמצעות טרור נגד אזרחים, שלוש וחצי שנים לפני "הכיבוש".

לטעון כי "הכיבוש הוא בית היוצר של הטרור ולא להיפך", מעיד או על בורות או על מחסור חמור ביושרה אינטלקטואלית.