בואו באמת נדבר על געגועי השמאל לבגין

זאב שטרנהל פסימי. בתגובתו לאהוד ברק בסוף השבוע ב'הארץ', שלל שטרנהל כל אפשרות לפשרה בין הימין והשמאל הפוליטיים במדינת ישראל. הסיבה: בניגוד לעבר, עת מנחם בגין שלט ביד רמה, כיום אין בנמצא ימין אחראי ושקול. כך כותב שטרנהל על הימין של הימים ההם:

ישות אחראית כזאת כבר מזמן אינה קיימת. מאז בלעה תנועת חרות את הציונות הכללית ואחר כך התחסלה בעצמה, נעלם מהנוף הפוליטי שלנו הימין הליברלי־שמרני, המקפיד על ערכים אוניוורסליים, חלוקת רשויות ואיזון ביניהן, כיבוד שלטון החוק וזכויות האדם. הפעם האחרונה שבה נראה כאן ימין כזה הייתה בימי ההנהגה הרוויזיוניסטית הוותיקה שסבבה את מנחם בגין.

אם ימין אחראי ומכובד כזה כבר לא קיים, מה יש לנו היום?

הימין שהתפתח כאן מאז הוא רדיקלי, גזעני ומשתמש בדת כבאמצעי לשליטה חברתית, דוגמת הגרועים שבגופי הימין הקיצוני באירופה. הגזענות במתכונת שלנו, הנשענת על ההבטחה האלוהית, היא שמספקת בסיס עיוני להצדקת נחיתותם של הפלסטינים והחזקתם תחת כיבוש.

הפירגון מצדו של שטרנהל לימין של העבר אינו מובן מאליו – הוא לא ידוע כמי שחולק מחמאות לאנשי ימין. אולם מכיוון ששטרנהל הוא שטרנהל, בכל זאת הספק חודר לתודעה.

אנו ב'פרספקטיבה' סקרנו לא מזמן את אזהרותיו החוזרות ונשנות של שטרנהל, לאורך למעלה מארבעה עשורים, מפני המשטר הפשיסטי הישראלי הממשמש ובא – תחזיות הממאנות להתגשם, לפי שעה.

מה כתב שטרנהל בזמן אמת על הימין ה"אחראי", המכבד את שלטון החוק וזכויות האדם? הייתכן ומנחם בגין הוחרג מתחזיות הבלהה על קץ הדמוקרטיה?

התשובה לכך היא 'לא' מהדהד. לא זו בלבד ששטרנהל לא ראה אז בבגין את מה שהוא רואה היום במבט לאחור; אלא שבאותה תקופה, כפי שנראה כעת, הוא אמר וכתב על הימין בדיוק את אותם הדברים שהוא כותב על הימין היום.

גבירותיי ורבותיי, מהפך!

אזהרות שטרנהל מפני הליכוד של בגין החלו מיד לאחר שזה ניצח לראשונה בבחירות. כחודש לאחר ה'מהפך' ב-1977, השתתף שטרנהל ברב-שיח אודות מפלגת המערך. רב-השיח סוקר בכתב העת 'עמדה', וכך אמר שטרנהל:

האנלוגיה העולה – אוגוסט 1914…התברר כי בעצם המנוע של ההיסטוריה אינו המעמד אלא הלאום…  המפלגות הסוציאליסטיות והמפלגות הקומוניסטיות בשנות העשרים והשלושים מצאו את דרכם אל הפשיזם על בסיס זה.  גם אנו עדים עכשיו לתהליך כזה של גלישה ומעבר מן השמאל אל הימין. אינני חסיד של אנלוגיות… אבל יש מגמות לטווחים ארוכים של עשרות שנים וגם באנלוגיות יש לפעמים משהו מן האמת.

ב-12 בספטמבר 1977, פנה שטרנהל לנתח את מפלת המערך בבחירות ועליית הליכוד של מנחם בגין לשלטון. "התברר," כתב מעל דפי 'הארץ', כי "לאומיות מיליטנטית, הנתפסת במונחים של קרבת דם…עולה לאין ערוך על כוחה של לאומיות ליברלית ופתוחה". תופעה דומה הוא זיהה בעליית מפלגות ימין באירופה באותה העת. אותה לאומיות מיליטנטית מנחה את בגין ושרון "שאין לוותר בשום אופן על ההזדמנות ההיסטורית להשתלט על ארץ ישראל המערבית". שטרנהל מסכם וכותב כי:

יש שני סוגים של ציונות. יש ציונות ליברלית, מתונה ופתוחה, ציונות המבקשת לשנות את סדרי החברה ואת מעמדו של העובד בתוכה, ציונות שבנתה את הארץ; ויש ציונות המקבלת את הדין של הסדר החברתי הקיים, ציונות תוקפנית, קיצונית, קלריקלית, השוללת את זכויות הזולת…"

מטרתנו כאן היא אינה להתפלמס עם אבחנותיו של שטרנהל; אלא להצביע על הדמיון- כמעט אחד לאחד!- בין אבחנותיו על שלטון הימין בשעתו (1977) לבין טענותיו על שלטון הימין כיום (2018). לעומת זאת, השוו בין חזון הביעותים השטרנהלי מ-1977 לעומת האופן הרומנטי והאידיאליסטי בו הוא זוכר כיום את "הימין הליברלי-שמרני" של הימים ההם.

המשך תקופת בגין: הפשיזם לא עוצר

אזהרותיו של שטרנהל מפני הימין התוקפני של בגין המשיכו לתוך תקופת כהונתו, והיו עקביות מאוד בחומרתן. ב-19 ביולי 1978, לאחר שהוטל איסור על חברי האופוזיציה להיפגש עם מנהיגי מצרים, הוא כתב ב'הארץ' כי "ציד מכשפות יכול להיות לא רק מגוחך אלא גם מסוכן… אם נמשיך בדרך זו, לא ירחק היום שבו ייאסר יו"ר מפלגת העבודה באשמת מגע עם סוכן זר" (ספוילר: זה לא קרה).

ב-28 למרץ 1980 כתב שטרנהל כי "תפיסת עולם המבוססת על רדיקליזם לאומי ועל ליברליזם כלכלי", המאפיינים את ממשלת בגין, "יש בה סכנה חמורה לעצם קיומה של ישראל כחברה פתוחה ומתוקנת". כחצי שנה לאחר מכן הזהיר שהימין השולט "תאב לכוח" ו"שואף לעצב את המציאות בעוצמה ובמהירות".

האופן בו הימין הכוחני עתיד לעצב את החברה התברר ב-23 ביולי 1982. כשמלחמת לבנון הראשונה הייתה בעיצומה, כתב שטרנהל כי בישראל "שולט ימין רדיקלי", וכן:

ההתפשטות ההדרגתית של המנטליות והסגנון בעלי הצביון הרדיקלי, אינם בבחינת תופעה חולפת, אלא ביטוי מובהק לעלייתה של תרבות פוליטית חדשה. בחיי היום-יום מתבטא הדבר בסתימת פיות, בטיפוח אגדת "הסכין בגב", בהאשמת היריב האידיאולוגי בבגידה לאומית. נשמעים כבר… קולות בגלוי לחסל למעשה את מערכת החיים הדמוקרטית.

באותו חודש, כתבה ב'ידיעות אחרונות' ציטטה את שטרנהל בנוגע למחאתו נגד המלחמה:

באוויר כבר חשים את הריח של מדינת מפלגה אחת, אומר שטרנהל, מתחילים לתפוס הפגנות וחילוקי דעות כפגיעה באינטרס הלאומי, וזוהי תופעה קלאסית של ארצות העולם השלישי וכן תופעה קלאסית באידיאולוגיה הפאשיסטית בתקופה של שתי מלחמות העולם. מכאן, אומר שטרנהל, קצרה הדרך לחסימת צינורות הביטוי של החולקים על השלטון…

תחילתו של כל התהליך, מציין שטרנהל, במודעות ומאמרים בעיתונים. הפאשיסטים של מוסיליני, הנאצים של היטלר וכל יתר התנועות הפאשיסטיות באירופה התחילו את דרכן ממודעות קשות בעיתונים. השלב הבא הוא קבוצת כוח מאורגנות ברחוב. השמאל במדינת ישראל עומד חסר אונים מול התופעה החדשה הזו

כשהתחזיות לא מסתדרות

הנה כי כן, כשמנחם בגין היה ראש ממשלה, זאב שטרנהל ראה בו מייצג של ימין רדיקלי, תוקפני, קלריקלי, דורס זכויות אדם ותאב כוח, השואף לחסל את עקרונות הדמוקרטיה ועתיד להביא על מדינת ישראל את קיצה.

במבט לאחור, כפי שראינו, הוא רואה בימין של אז "ימין ליברלי־שמרני", אשר "מקפיד על ערכים אוניוורסליים, חלוקת רשויות ואיזון ביניהן, כיבוד שלטון החוק וזכויות האדם".

כלומר, גם אם יש על מה לבקר את מדיניותו של בגין, הרי שבדיעבד שטרנהל מעניק לו ציונים טובים.

מה נשתנה?

ניתן לומר כמובן כי אצל אדם שכותב במשך עשרות שנים, סביר למצוא פה ושם סתירות ומקרים בהם הוא שינה את דעתו. ובכל זאת, שטרנהל הזהיר אותנו במהלך כל כהונת בגין כי קץ הדמוקרטיה מגיע, וכי הנהגת ישראל היא חבורה של פשיסטים מסוכנים, תאבי שררה וזוללי שמאלנים וערבים לתיאבון.

אלו בדיוק אותם הדברים שהוא אומר על הימין כיום, בעודו מתרפק על הימין הליברלי של הימים ההם.

אם שטרנהל מודל 2018 מבטל את הביקורת והאזהרות שכתב בשנים 1977- 1983?

מה נאמר על תחזיות הבלהה שלו כיום?

פניתי לפרופ' זאב שטרנהל ושאלתי אותו אודות הסתירה בין דבריו בימים ההם לעומת הזמן הזה. תשובתו תתפרסם כאן אם יבחר להגיב.