בעיות בזכרון של יואל מרקוס

 בטורו ב"הארץ, יואל מרקוס מנסה לסרטט את בעיותיה של ישראל בעקבות פרשת המשט הטורקי לעזה ("ברוך הבא מר ארדואן", "הארץ", 8.6.2010). בראשית דבריו הוא מבצע טעות עובדתית בכותבו:

הרי אנחנו בכלל כבר לא בעזה. זה עלה לנו כ-10 מיליארד שקל להרוס את הבתים ואת בתי הכנסת בגוש קטיף […]

זכרונו הקצר של מרקוס השכיח ממנו את העובדה שאף לא בית כנסת אחד נהרס על ידי ישראל בהתנתקות. בתי הכנסת, אשר עמדו על תילם כשהישראלי האחרון עזב את הרצועה, נחרבו ונשרפו על ידי המון פלסטיני יום לאחר הנסיגה. הנה מספר תמונות של שריפת בית הכנסת בנצרים, על מנת לרענן את זכרונו של מרקוס:

 

 

 

 

זוהי לא התקטננות לתקן את מרקוס על טעותו מכיוון שהידיעה וההפנמה שפעולות אלה התבצעו על ידי הפלסטינים, היא נדבך חשוב ביכולת להגיב למלחמת הפרופגנדה המבוצעת נגד ישראל. שעה שבניית בתי משפט חדשים בירושלים "פוגעת ברגשות מוסלמים", יו"ר הרשות הפלסטינית טוען כי "ישראל פוגעת במתפללים באל-אקצא" והשייח ראאד סלאח טוען כי "ישראל רוצה להפוך את אל-אקצא לאתר פסולת", כדאי להזכיר שהיחידים שבאמת הרסו מבנים דתיים בפועל הם הפלסטינים. כך קרה בגוש קטיף, בבית הכנסת ביריחו ובקבר יוסף בשכם.

לאחר מבן כותב מרקוס:

הבעיה של ישראל היא מצבה המידרדר בתודעה הבינלאומית, בעקבות חולשתה וחוסר יכולתה לעשות וויתורים רציניים […]. ישראל צריכה לעצב מחדש את ממשלתה, כך שיהיה בה רוב השואף להתחיל סוף סוף בשיחות רציניות עם הפלסטינים.

איך זה שפעם אחר פעם מאשימים את מצבה של ישראל בחוסר יכולתה לנהל משא ומתן ולבצע וויתורים? כאילו לא התרחשו הסכם קהיר, הסכם טאבה, הסכם חברון, הסכם וואי, הסכם שארם, וכמובן שיחות קמפ-דייויד שהתפוצצו בגלל סירובו של ערפאת והצעת אולמרט לאבו מאזן, ממנה הראיס התעלם. כאילו ישראל לא נסוגה מטאבה, חברון והעיר עזה, ולאחר מכן משטחי A ומרצועת עזה.

זכותו של כל עיתונאי לנתח מדוע אמנם מצבה של ישראל מידרדר בתודעה הבינלאומית. אך ההגינות מחייבת לא להסיק מסקנות המתבססות על נקודת מוצא בלתי נכונה. יחשוב נא העיתונאי: אולי ישנן סיבות נוספות בגינן מצבה של ישראל מידרדר?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות