בעקבות תלונתנו: ה'גארדיאן' הבריטי מחק את הסטריאוטיפ האנטישמי על "העם הנבחר"

האם מדובר בתיקון מספק? מוזמנים לשפוט בעצמכם

מאת אדם לביק

בשבוע שעבר התלוננו בפני עורכת הקוראים של העיתון הבריטי ה'גרדיאן', אליזבת ריבנס, בנוגע למאמר דעה מה-8 בנובמבר בשם "לאן באמת הולך 'תהליך השלום' בעזה?", מאת הפלסטיני-אמריקאי אחמד איבסאיס – כותב קיצוני ששיבח את טבח השבעה באוקטובר באתר הפרטי שלו.

המאמר של איבסאיס כלל את ההאשמה האנטישמית הבאה:

אני מרגיש את הדרכים שבהן פלסטין נחתכה, הופקרה מאנושיותה והושחתה על מנת לבצע מסע השמדה על ידי אלו שקוראים לעצמם "נבחרים".

ההדגשה שלנו. המילה "נבחרים" (chosen) במשפט הייתה מקושרת למאמר מ‑2018 באתר הפרו‑חמאסי MEMO שכותרתו "סקר חדש: רוב הישראלים מאמינים שהם העם הנבחר", ולווה בקריקטורה של הקריקטוריסט האנטישמי הידוע לשמצה קרלוס לאטוף. זו לא הפעם הראשונה שה'גרדיאן' מעניק לגיטימציה לעבודתו של תועמלן אנטי‑יהודי זה.

בהקשר של השימוש שאיבסאיס עשה במונח "עם נבחר" במאמרו ב'גרדיאן', הוא עיוות את המושג – המתייחס לאמונה שהיהודים נושאים באחריות מוסרית ורוחנית ייחודית לתקן ולשפר את העולם – והפך אותו לכלי לקידום הרעיון האנטישמי של "עליונות יהודית".

למעשה, ציינו בפנייתנו לעורכים כי כבר בשנת 2011, לאחר מיילים ששלחו ארגונים ידועים ל'גרדיאן' והצביעו על אופיו האנטישמי של עיוות דומה של המונח "עם נבחר" בטור מאת דבורה אור, תוקן המאמר שלה והוספה הערה ששפתה "אינה עולה בקנה אחד עם כללי ה'גרדיאן'".

המאמר דאז כלל גם הערת שוליים שקישרה להתנצלות מאוחרת יותר של דבורה אור, שפורסמה ב'גרדיאן', אודות שיקול הדעת הלקוי שהפגינה כשעשתה שימוש במונח זה כדי לרמוז שדווקא היהודים – בניגוד לכל דת או קבוצה אתנית אחרת – רואים את עצמם כעליונים על אחרים.

מאוחר יותר, עורך הקוראים של הגרדיאן דאז, כריס אליוט, התייחס לתלונות על המאמר המקורי של אור וכתב את הדברים הבאים:

לפני שבועיים השתמשה כותבת טור במונח "הנבחרים" במאמר על שחרורו של גלעד שליט, מה שהוביל ליותר מ‑40 תלונות ל'גרדיאן' והתנצלות מצד הכותבת בשבוע שלאחר מכן. "הנבחרות" בתיאולוגיה היהודית נוטה להתייחס לתחושה שבה היהודים "נטענים" באחריות דתית; היא מעולם לא התפרשה כמשמעות שהיהודים טובים יותר מכל אדם אחר. מבחינה היסטורית, דווקא אנטישמים – ולא יהודים – הם אלה שקראו למילה "נבחרים" קוד לעליונות יהודית.

תלונתנו בנוגע למאמר הדעה של איבסאיס התקבלה והתקבלה במלואה, והמשפט המקורי תוקן. הנוסח הנוכחי הוא:

אני מרגיש את הדרכים שבהן פלסטין נחתכה, הופקרה מאנושיות והושחתה כדי לבצע מסע השמדה על ידי ישראל, שבה שלושה רבעים מהימין מאמינים שארץ ישראל נובעת מהבטחה אלוהית. [ההדגשה שלנו]

כמו כן, הוספה הערת עורך חלשה ולא מספקת כלל בתחתית המאמר, שציינה את השינוי. אך למרבה הצער, היא לא כללה התנצלות על קידום העלילה האנטישמית בטקסט המקורי.

מאמר זה תוקן ב-14 בנובמבר 2025 כדי להחליף הערה שקישרה לסקר מ-2018 על דעות דתיות בקרב יהודים ישראלים.

לבסוף, כפי שאתם יכולים לראות, מאמר הדעה עדיין מקדם את עלילת הדם האנטי-ציונית הרעילה לפיה מדינת היהודים מנהלת "מסע השמדה" כנגד הפלסטינים.

ככל שהאשמה זו היא מזעזעת ומכוערת, היינו בטוחים שתלונה שתתמקד בה לא הייתה מביאה לתיקון, שכן ה'גרדיאן' מקדם וריאציות שונות של שקר הג'נוסייד באופן עקבי כמעט מאז הטבח של השבעה באוקטובר.

לגרסה בשפה האנגלית של המאמר באתר CAMERA-UK, לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות