גדעון לוי שוב מדגים עיתונאות רצינית

 

רוב הציבור הישראלי אינו מודע לכך שגדעון לוי מעיתון "הארץ" נתפס כעיתונאי רציני ובעל מוניטין בקרב קהלים נרחבים בארה"ב ובאירופה, למרות שבישראל הוא נתפס כעיתונאי קיצוני. בעוד רוב הציבור הישראלי כבר הפך אדיש לכתיבתו המעוותת של לוי ולא באמת מתייחס אליו ברצינות, מאמריו המתורגמים לאנגלית נקראים בשקיקה ברחבי העולם המערבי והוא מצוטט הן בכלי תקשורת מכובדים והן באתרי אינטרנט המתעסקים בסכסוך הישראלי ערבי. הוא נחשב למומחה בתחומו והמצאותיו נקראים כעובדות.

השבוע קיבלנו עוד תזכורת עד כמה לוי הוא עיתונאי לא רציני. במאמרו "מורים לחיים" ("הארץ" 29.1.10) כתב על פאנל בו השתתף בתיכון עירוני א' בתל אביב, יחד עם מרב גולד, מתנחלת מעפרה, בעקבות סדרת טורים אותם כתב נגד המתנחלים.

לוי, העיתונאי הוותיק, כתב בין השאר:

גולד […] מספרת על הקשרים המצוינים שהתקיימו בין עפרה לכפרי הסביבה. פעם אפילו תכננו הקמת מחצבה ביחד. העובדה ש-60% מאדמות עפרה הן אדמות פלסטיניות פרטיות […] כמובן אינה מוזכרת. גם מתקן טיהור המים שבנתה עפרה באחרונה על אדמות פרטיות באופן לא חוקי כמו נשכח ונשכחו הזיתים שכלואים בתוך ההתנחלות. העיקר המחצבה, שלא נחצבה בסוף לדבריה, בעצה אחת עם תושבי הסביבה.

באותו עמוד בעיתון ניתנה גם למרב גולד במה לכתוב כמה מילים על התרשמותה מהפאנל. באופן מקרי גם היא כתבה על המחצבה. מי היה מאמין שמדובר באותה מחצבה:

פתחתי בסיפור שהוא עבורי משל וסמל, שהתרחש בסוף שנות ה-90. הרשות הפלסטינית רצתה לבנות מחצבה, מה שעורר התנגדות בעפרה ובכפרים הסמוכים. שיתוף פעולה של מוכתרי הכפרים עם מזכיר עפרה, תוך פרסום ההתנגדות בעיתונות הפלסטינית, הביאו לעצירת התכנית. נמנעה פגיעה באיכות חיי התושבים באזור ונמנעה הפגיעה בטבע.

שימו לב כיצד לוי לקח סיפור מאד ברור ששמע ממישהי שישבה לידו, תוך כדי ריכוז (כך יש להניח) בדבריה, ולבסוף כתב בעצמו סיפור אחר לגמרי. זוהי תורתו של לוי על רגל אחת – עיוות המציאות תוך כדי ניצול העיוות כדי לקדם עוד נושאים לא רלוונטיים. בדרך כלל, צריך קצת לחפור כדי לחשוף את שקריו של לוי. במקרה הזה, דבריה של גולד שפורסמו לצד מאמרו של לוי, חשפו את שיטתו ב"שידור חי".

ייתכן שלוי באמת לא שמע טוב, או לא הבין, ואם כך הדבר, זה הופך אותו מעיתונאי בעל כוונות זדוניות לעיתונאי מרושל שלא מסוגל לבצע את עבודתו. כך או כך, לוי לא יוצא טוב מהסיפור.

במקרה של פאנל בתיכון בתל אביב התוצאה היא אולי בלתי מזיקה, אולם בנושאים החשובים באמת, כתיבתו הבלתי אחראית והבלתי מקצועית של לוי מסבה נזק ממשי ומלבה את השנאה כלפי ישראל ברחבי העולם.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות