דברים שאנחנו לא רוצים שתדעו על בולסונארו

בחירות דרמטיות לנשיאות ברזיל הגיעו אתמול בערב לקו הסיום.

בדמוקרטיה הענקית, הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, שאוכלוסייתה מונה למעלה ממאתיים מיליון נפש, נערכה התמודדות יצרית בין נציג של השמאל הסוציאליסטי הקלאסי, לנציג של הימין הקפיטליסטי הקלאסי. מצד שמאל, פרננדו חדד, מטעם מפלגת הפועלים, מצד ימין ז'איר בולסונארו, מטעם המפלגה הסוציאל ליברלית הימנית.

הבוקר, בעקבות ניצחונו של בולסונארו אמש, התפרסמה על אודותיו ב'הארץ' כתבת פרופיל גדולה. על פני אלף מילה, פירט 'הארץ' בפני קוראיו את שלל מגרעותיו של בולסונארו, כמובן על פי הצד האידיאולוגי של העיתון:

פופוליסט, בעל נטיות טוטליטריות, גזען, הומופוב, גס רוח, שונא זרים, תומך בעינויים, מאיים לכלוא או לחסל יריבים פוליטיים, מפיץ שנאה וכמובן שגם שני שמות התואר המוכרים עד לזרא: ימני קיצוני ושנוי במחלוקת.

אלא שלבולסונארו צד נוסף שמוכרח להיות רלוונטי עבור עיתון ישראלי הנוטל על עצמו לחשוף בפני קוראיו מי שעומד להיות אחד המנהיגים הבולטים בעולם, וזהו יחסו לישראל.

ובפרט שמדובר בצד שמבחינה עיתונאית הוא דרמטי: בניגוד מוחלט לממשל הברזילאי היוצא, בולסונארו הוא אוהד ישראל מובהק, שבמהלך מסע הבחירות שלו, סיפק התחייבויות שקשה להפריז בערכן החדשותי, ככל שמדובר בכלי תקשורת ישראלי: שהמדינה הראשונה בעולם בה יבקר לאחר בחירתו תהיה ישראל, שבכוונתו להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים, לסגור את נציגות אש"ף בברזיל ןעןד.

היבט זה של בחירתו לנשיא ברזיל זכה כמובן לאזכורים בולטים בתקשורת הישראלית, להוציא עיתון אחד, שלא הזכיר זאת לקוראיו אף לא במילה, אף לא ברמז.

עיתון 'הארץ' כמובן.

שאלנו את מו"ל העיתון, עמוס שוקן, האם עמדתו הפרו ישראלית במובהק של בולסונארו אינה בגדר מידע שהם רואים לנכון להביא בפני הקוראים.

שוקן בחר לא להתייחס