האם החרם הערבי בוטל?

בטורו ב'ידיעות אחרונות' וב-Ynet לציון 30 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל, בחר סבר פלוצקר להלל את גישתה הכלכלית של ממשלת רבין בכלל, ואת הברכה הכלכלית שהביאו הסכמי אוסלו עם הפלסטינים והשלום עם ירדן, בפרט. בהקשר זה הוא כותב:

בוועידות הכלכליות המזרח תיכוניות בקזבלנקה ב-1994 ובעמאן ב-1995 הצטופפו ראשי מדינות המפרץ וצפון אפריקה ונסיכי הנפט סביב רבין כדי לזכות בתשומת ליבו ולהציע לו יחסים כלכליים מלאיים וחמים. קטאר אף פתחה אז נציגות כלכלית בתל-אביב כסנונית ראשונה לנורמליזציה

והוא מוסיף:

הסכמי אוסלו וביטול החרם הערבי אפשרו לרבין, שכיהן במקביל כשר הביטחון, לבצע קיצוץ חד בתקציב הביטחון, והכסף שהשתחרר מימן השקעה בתשתיות ובחינוך.

ההדגשה שלנו. הסכמי אוסלו, כפי שמציין פלוצקר, אכן הביאו ליתרונות כלכליים עבור מדינת ישראל ולקפיצת מדרגה במסחר הבינלאומי, כמו גם עליית מעמדה (לפחות באופן זמני, עד פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000) בקרב מדינות האזור. אך אין זה נכון לומר שההסכמים הביאו לביטול החרם הערבי. למעשה, למרות תהליך היחלשות שהחל עם החתימה על הסכם השלום עם מצרים, החרם מעולם לא בוטל, ובאופן רשמי הוא נמשך עד ימינו אנו.

ב-1994 מדינות המפרץ אכן הודיעו כי הן ייאכפו רק את החרם הראשוני (כלומר, חרם ישיר על חברות ישראליות, ולא על חברות שעושות עסקים בישראל) – כלומר, בפועל ולהלכה החרם המשיך גם אם הוקל. אך החרם הראשוני נמשך, ומדינות ערביות אחרות התמידו במחויבותן לחרם. מעניין לציין שבשנת 2005, עם סיום האינתיפאדה השנייה, שוב ספג החרם זעזוע, עם פרישתן של ערב הסעודית ובחריין ממנו: הראשונה כשחתמה על הצטרפותה לארגון הסחר העולמי, שכללה התחייבות להימנע מחרם על כל מדינה חברה בארגון (ישראל היא אחת מהן), והאחרונה כשחתמה עם ארצות הברית על הסכם סחר חופשי, במסגרתו התחייבה להסיר את החרם.

אך גם אז החרם הערבי המשיך להלכה, ובאוגוסט 2017 דו"ח מחקר של הקונגרס האמריקאי הבהיר כי למרות שהוא כבר אינו משפיע על כלכלת ישראל או כלכלות מדינות ערב, "לחרם עוד ישנה משמעות סמלית חזקה לכל הצדדים", ורבות ממדינות הליגה הערבית ממשיכות לתמוך בחרם ובאכיפתו.

למעשה, עוד באוגוסט 2022 התקיים בקהיר כינוס קציני הקישור של משרדי החרם הערבי, בו המשתתפים הדגישו את מחויבותם להמשיך ולהחרים את מדינת ישראל.

לסיכום: הסכמי אוסלו והשלום עם ירדן אכן תרמו תרומה לתהליך היחלשות החרם הערבי; אך הם לא הביאו לביטולו – למעשה, מבחינה רשמית הוא לא בוטל מעולם.

פנינו לעורכי 'ידיעות אחרונות' ו-Ynet והסבנו את ליבם לשגיאה שהם פרסמו. למרבה הצער, הם בחרו שלא לתקן אותה.
פנינו גם לכתב הכלכלי הבכיר של 'ידיעות' סבר פלוצקר. הוא מסר לנו:

אתה צודק, אכן ביחס למדינות המפרץ בוטל רק החרם השניוני שהיה כמובן העיקר והזיק למשק הישראלי. לכן בשיח הציבורי והכלכלי כשמדברים על חרם ערבי שבוטל מתכוונים לחרם שיניוני. גם היום המסחר הישיר בין ישראל למדינות ערביות מזערי ולאו דווקא בגלל החרם . אמצא דרך להסביר לקוראים.