האם ישראל מאפשרת ייצוא מעזה?

בטור שלה ב'הארץ' ("מה לא המליצו בכירי צה"ל ליעלון בנוגע לעזה", 12.7) מבקרת עמירה הס את מדיניות צה"ל בנוגע לסגר על עזה. בעניין אחד היא לא מדייקת. כך הס (הדגש לא במקור):

לא מצוין אם צה"ל ממליץ לחזור ולהתיר לפלסטינים ברצועה לשווק בישראל ובגדה את תוצרתם, אבל אולי הבכירים מתכוונים לכך. מאז 2007 ישראל אוסרת שיווק תוצרת חקלאית ותעשייתית־קלה (בגדים, ריהוט) מחוץ לרצועה. כך נהרסו ענפים יצרניים חשובים. יש לקוות שבכירי צה"ל מבינים שאין התאוששות כלכלית בלי שיקום המגזר היצרני והיכולת לשווק תוצרת.

טענה זו אינה נכונה, אם כי מתגובתה של הס לפניית 'פרספקטיבה' (בהמשך) ניכר כי היא מכירה את העובדות, אך חולקת על המשמעות שלהם. למעשה, מאז נובמבר 2014, ישראל כן מאפשרת ייצוא של כמות קטנה של תוצרת חקלאית ותעשייתית מרצועת עזה. כך למשל לפי הנתונים של האו"ם מתחילת השנה:

גם בעמותת גישה, המתנגדת לסגר על הרצועה מציינים את הנתונים הבאים:

הוצאת סחורות מהרצועה: בנובמבר 2014 ביטלה ישראל את האיסור בן שבע השנים על שיווק סחורה מעזה בגדה, וב-12 במרץ 2015  אישרה ישראל שיווק שני סוגים של סחורה חקלאית מעזה בשטחה, למשך שנת השמיטה • מספטמבר 2014 ועד יוני 2015 יצאו כ-67 משאיות סחורה מהרצועה בממוצע בחודש, כ-6% מהממוצע החודשי ערב הסגר ב-2007.

יוצא איפוא, כי ישראל אכן מאפשרת לייצא סחורות מהרצועה, גם אם מדובר בכמות יחסית מוגבלת.

תגובתה של הס לפניית 'פרספקטיבה': "שתי משאיות או שלוש בחודש (אולי התכוונה ביום, ג"ש), עם הרבה יחצנות אמנם, זה לא רציני לדעתי אלא רק העמדת פנים או ריצוי רגעי של שגרירות זו או אחרת. כשיהיו כמויות רציניות שיביאו לשינוי אמיתי אדווח ואכתוב עליהן."

זכותה של הס לטעון כי כמות הסחורה שמאפשרת ישראל לייצא מהרצועה אינה משמעותית, אבל היא לא יכולה לטעון כי ישראל אוסרת באופן קטגורי לייצא סחורה מעזה, שכן מדובר בטענה שגויה עובדתית. ראוי שקוראי 'הארץ' יקבלו קודם את העובדות, ורק אח"כ את הדעות של כתביו.