האמת על היוזמה הצרפתית-סעודית 'הארץ' בקמפיין נמרץ הקורא לישראל לקבל את ההצעה הצרפתית-סעודית שעל הפרק. הנה מה ש'הארץ' לא מספר על אותה יוזמת "שלום" חנן עמיאור | 10.06.25 | מודעה מטעם הרש"פ בדבר "יוזמת השלום" הסעודית שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בתוך יומיים בלבד ספרתי לפחות שלושה כותבים ב'הארץ' הקוראים לממשלת ישראל לקבל את היוזמה הצרפתית סעודית לסיום הסכסוך, שעתיד נשיא צרפת מקרון להציג בניו יורק בקרוב. המשפטין מני מאוטנר הציע לנתניהו: להיות חלק מהעסקה הסעודית ולהיענות ליוזמת השלום הערבית מ–2002. במקרה כזה, תצטרך להכיר בזכויות הפוליטיות של העם הפלסטיני בשטחים, ולעלות על נתיב של הסדר שלום עם הפלסטינים. קרולינה לנדסמן קבעה ש"ישראל לא מעוניינת בשלום", כיוון שהיא דוחה את היוזמה הסעודית, והוסיפה: כדאי להזכיר שעבאס אמר לא מזמן בפומבי, "חמאס יא בני כלבים, שחררו את החטופים". הוא תומך בעקביות בפתרון שתי המדינות וכן ש: ההנהגה פלסטינית מובילה כבר עשרות שנים מאבק דיפלומטי להסכם של שתי מדינות לשני העמים (לא מדינה פלסטינית אחת במקום ישראל), אבל: ישראל מתעקשת להמשיך בנתיב הסרבנות: לראות בכל פלסטיני מחבל, בכל יוזמת שלום — איום, ובכל יד מושטת — תכסיס עוין. ומנכ"ל שלום עכשיו ליאור עמיחי כתב ב'הארץ': זהו שידור חוזר של יוזמת השלום הסעודית משנת 2002, שכל מדינות ערב טורחות לאשרר מדי שנה בליגה הערבית. אז, ומאז, דחתה ישראל הזדמנות לשלום וביטחון. בעוד שבועיים יש הזדמנות נוספת שהצרפתים והסעודים מגישים לנו על מגש של כסף. האמנם "הזדמנות נוספת" ל"נתיב של הסדר שלום", "על מגש של כסף" שמגישה לנו הרשות הפלסטינית, ש"כבר עשרות שנים מאבק דיפלומטי להסכם של שתי מדינות לשני העמים", שישראל, ה"מתעקשת להמשיך בנתיב הסרבנות" רואה אותה לשווא כ"תכסיס עוין"? ובכן, הנה בקישור זה טקסט היוזמה הסעודית במלואו. כולם מוזמנים לקרוא ולהתרשם. למעוניינים אאמל"ק: היוזמה תובעת את חזרת כל הפליטים הרוצים בכך, לכל בתיהם בכל רחבי ישראל, "לפי החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194", הקובעת כי יש לאפשר לפליטים המעוניינים לחזור לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם לעשות זאת… ויש לשלם פיצויים לאלה שלא מעוניינים לחזור היוזמה הסעודית קובעת גם חובה ישראלית לנסיגה מלאה מכל השטח שנכבש במלחמת ששת הימים כולל הכותל וכל רמת הגולן. ונקודה חשובה נוספת: אין בה הכרה בישראל כמדינה יהודית. ולכן אין אמת בטענת קרולינה לנדסמן, לפיה "כבר עשרות שנים מאבק דיפלומטי להסכם של שתי מדינות לשני העמים". יש בה הכרה במדינת פלסטין כמדינה ערבית, ובמדינת ישראל העתידית, כמדינה המחויבת לקלוט אליה מיליוני צאצאיי פליטי 1948 שיהפכו אותה מיד למדינה ערבית נוספת. שימו לב להקפדה של הפלסטינים על ההגדרה: לא שתי מדינות לשני עמים, אלא שתי מדינות. כלומר: משמעות היוזמה הצרפתית-סעודית היא מלכודת שכניסה אליה עלולה להביא את ישראל אל סיכון קיומי. ההיפך הגמור מ"שלום". את כל זה מסתיר 'הארץ' מקוראיו ותחת זאת מוכר להם "נתיב לשלום"