'הארץ': "איימן עודה — התגלמות המתינות הערבית־הישראלית" עודה הוא שונא ישראל ותומך טרור. ראייתו כ"התגלמות המתינות" היא איתות 'הארץ' לאזרחים הערבים: המתינות בזויה, האיבה לישראל היא המכובדת חנן עמיאור | 26.01.25 | איימן עודה בסביבתו הטבעית (צילום: ג'מאל עוואד פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון פרסמה קרולינה לנדסמן ב'הארץ מאמר חנופה לח"כ איימן עודה, בו זיכתה אותו בתיאור התגלמות המתינות הערבית-ישראלית העילה להגדרה המחניפה: בציוץ ברשת X העמיד עודה על מישור שווה את המחבלים המשתחררים בעסקה עם האזרחים החטופים תמורתם הם משתחררים. הציוץ עורר כעס כלל ישראלי ולנדסמן המיתממת מיהרה להיחלץ לעזרת עודה ותיארה אותו כ ציוץ טריוויאלי של ערבי־ישראלי שמזדהה עם שני הצדדים בסכסוך הישראלי־הפלסטיני כיוון שהציוץ לא היה טריוויאלי כלל, ניסה עודה בדיעבד להיתמם, בטענה שהתכוון רק למשוחררי היום הראשון בעסקה, שאיש מהם "לא הואשם ברצח". בחינת משוחררי יום העסקה הראשון מעלה שחלק מהמשוחררים ניסו בכל מאודם לרצוח אזרחים ישראלים אבל נכשלו, והצליחו רק לפצוע קשות את קורבנותיהם האקראיים. ובכל מקרה, ההיתממות של עודה לא משכנעת ואף פתטית. האם יחסו ליתר פעימות העסקה, במסגרתן ישוחררו גם מאות רוצחים, שונה? ברור שלא. אבל נחזור להגדרתו כ"התגלמות המתינות הערבית ישראלית", ועל קצה המזלג נזכיר לקוראי 'הארץ' במי בדיוק מדובר: עודה עמד בראש 'הוועדה להתנגדות לשירות הלאומי ולכל סוגי הגיוס', וניהל קמפיינים בקרב בני נוער ערבים נגד שירות "המדינה הגזענית שמכנה את עצמה 'מדינת היהודים'". התוצאה: איומים על חיי הורים ערבים אם לא יוציאו את ילדיהם מהשירות הלאומי/אזרחי. את מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה חסן נסראללה הילל ושיבח בפומבי כ"מופת של נאמנות והקרבה", אשר "הציג מודל התנגדות ייחודי" והיה "ראש התנועה נגד הכיבוש הישראלי ומי שניצח אותו בשנת 2000 והוכיח את עצמו במקצועיות ובהקרבה בשנת 2006". את המדינות הערביות מהמפרץ גינה, הוקיע וביזה, בעקבות החלטתן להכריז על חיזבאללה כארגון טרור. ערב הבחירות במרץ 2015, סירב לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת מרצ על אף תחנוניה אליו, בנימוק שמדובר במפלגה המגדירה עצמה ציונית ועל כן אין לשתף עמה פעולה. (לא נכון, מרצ נמנעה מלהצהיר שהיא ציונית, אבל מילא) בשל אותו סנטימנט אנטי ישראלי עמוק, סירב "התגלמות המתינות" להשתתף בהלוויית שמעון פרס, הקפיד לבקר בכלא רבי מרצחים כמרואן ברגותי ואחמד סעדאת, ולתארם במילים חמות ומזדהות, ייחל בגלוי לשחרור הטרוריסטים המתועבים ביותר, כולל שוחטי תינוקות בעריסותיהם, ולמשרתי המשטרה ממוצא ערבי קרא "התגלמות המתינות" למרוד ואף "לזרוק את הנשק בפרצוף שלהם" (של היהודים, ח"ע) אפשר להמשיך עוד ועוד אבל דומה שהנקודה הובהרה. איימן עודה הוא לאומן פלסטיני אנטי ישראלי המחויב לחיסול הציונות ורואה בחום ובחיוב את מימוש המחויבות בדרך של טרור ברברי נגד אזרחים. במאמר החנופה שלה לתומך הטרור עודה מתארת לנדסמן את מדינת ישראל בהיפוך מקיאווליסטי מושלם כ: מדינה שבמשך שנים חיזקה את מי שדוגלים במאבק אלים נגדה ואינם מכירים בה (חמאס), והחלישה וביזתה את מי שזנחו את המאבק האלים וקידמו פתרון באמצעים דיפלומטיים (הרשות הפלסטינית) ובכן, כפי שראינו, את התיאור הזה נכון לקרוא דווקא בהיפוך מושלם. מי שעוקב אחרי פרסומי העיתון יודע שדווקא 'הארץ' הוא זה שמחזק בקרב ערביי ישראל את אלה שלא מכירים בקיום ישראל, כדוגמת "התגלמות המתינות" עודה, ומבזה את אלה המבקשים לקדם מגמות שילוב. מוכרות התקפות 'הארץ' על ערבים כדוגמת יוסף חדאד, דליה פדילה, ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) ואחרים, כולם בעוון מתינותם היחסית ונכונותם להשתלב בישראל ולא לחתור תחת קיומה. המסר של 'הארץ' לאזרחים הערבים ברור: המתינות והשאיפה להשתלב בזויות, האיבה לישראל היא המכובדת בעיני העיתון.