'הארץ': הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית הורסת לחמאס את התוכניות דימיטרי שומסקי טוען שההכרזה מנוגדת לאידאולוגיה של חמאס ופוגעת באינטרסים שלו. ארגון החמאס דווקא חושב אחרת שלומי בן-מאיר | 29.07.25 | נשיא צרפת מקרון ביד ושם, 2020. צילום: יונתן סינדל, פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בטורו ב'הארץ', דימיטרי שומסקי מברך על הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר. בניגוד לממשלת ישראל, שטוענת שההכרזה מהווה פרס לטרור ומסייעת לפלסטינים בשאיפתם לחסל את ישראל, שומסקי טוען שההכרזה מבוססת "על עקרון חלוקת המרחב בין הירדן לים התיכון בין שתי מדינות לאום, על יסוד הכרה הדדית בזכויות ההגדרה העצמית הלאומית של היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים". למעשה, כותב שומסקי, הכרזת מקרון מנוגדת לשאיפות הימין הישראלי וחמאס גם יחד: מטרתו הסופית של חמאס היא השמדת ישראל, ומטרת הביניים שלו היא "מלחמת דת בלתי פוסקת"; מטרו של "הימין הלאומני-דתי היהודי", אליבא דשומסקי, היא "עימות תיאולוגי-מדיני מתמיד" ודה-לגיטימציה של זכויות הפלסטינים. בקיצור, גם ממשלת ישראל וגם חמאס מתנגדים לפיתרון שתי המדינות, ולכן הצהרת מקרון פוגעת בשניהם. זו הסיבה ש"ההצהרה המדינית של מקרון מטריפה את דעת הימין". ומה לגבי תגובת חמאס להצהרה? עליה שומסקי לא כותב כלום, ולא בכדי: אם היה טורח לברר את עמדת חמאס בנוגע להצהרה, כל התזה שלו הייתה קורסת כמגדל קלפים. זאת מכיוון שחמאס דווקא בירך על ההצהרה, ושיבח אותה במילים לבביות שאינן משתמעות לשתי פנים: מדובר בצעד חיובי בכיוון הנכון לתמיכה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית… ההכרזה משקפת את התחזקות ההכרה הבינלאומית בצדקת הסוגיה הפלסטינית. חמאס קורא לשאר המדינות שטרם הכירו בפלסטין ללכת בעקבות צרפת ולהכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני. צעדים בינלאומיים מסוג זה מהווים לחץ מוסרי ופוליטי על האויב הציוני, שממשיך בביצוע פשעים נגד העם הפלסטיני… אם חמאס מתנגד לעקרון שתי המדינות, אז כיצד הוא תומך בהצהרת מקרון? זאת ניתן להסביר באמצעות מסמך המדיניות שפרסם ארגון הטרור ב-2017, שם כתוב: לא יהיה ויתור על חלק כלשהו של אדמת פלסטין ללא קשר לסיבות, לתנאים, ללחצים ולהתמשכות הכיבוש, וחמאס מתנגדת לכל חלופה לשחרור פלסטין במלואה, מהנהר ועד הים. בעמדה שאין משמעותה כלל וכלל הכרה בישות הציונית וויתור על זכות פלסטינית כלשהי, חמאס סבורה, כי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות מלאה ובירתה אל-קודס בגבולות ה-4 ביוני 1967 עם שיבת הפליטים והעקורים למגוריהם מהם סולקו, היא נוסח לאומי מוסכם ומשותף. במילים אחרות: בתנאים מסוימים, חמאס לא מתנגד להכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, כשלב ביניים בדרך להשגת המטרה הסופית – חיסול ישראל ושחרור פלסטין מהנהר ועד לים. כל זה, כמובן, לא מעניין כלל את דימיטרי שומסקי, או את שאר אנשי 'הארץ'. שם מעדיפים לייחס לאויב עמדות דמיוניות ולכתוב עליהן, במקום להקשיב לדברים שהוא אומר ולהסיק מהם מסקנות המחוברות למציאות.