'הארץ': הסכם אוסלו "הביא לנו 30 שנה של איזון והשלמה"

בטורו ב'הארץ', רוביק רוזנטל קובל על "המתפכחים": כל אותם ישראלים שחשבו שיש סיכוי סביר לדו-קיום ופתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום בעתיד הנראה לעין, ולאחר השבעה באוקטובר הבינו שהסיכוי לכך כבר אינו סביר כל כך.

רוזנטל כותב עליהם:

ההתפכחות מעוורת. איש לא האמין בעבר באפשרות לרגיעה עם "הערבים" או להסכמי שלום, אבל הם באו בזה אחר זה. השלום עם מצרים השלום עם ירדן, ההסדרים של הסכם אוסלו המשוקץ הביאו לנו 30 שנים של איזון והשלמה חלקית עם הרשות הפלסטינית, אף כי הכיבוש הארור עדיין כאן, והסכמי אברהם מחכים בחדר ההמתנה של הבית הלבן.

ההדגשה שלנו. ברור למה רוזנטל מגייס את הסכמי השלום עם מצרים וירדן לחיזוק טענתו – הם נחתמו מול מדינות שבעבר נלחמו נגד ישראל בכמה מלחמות, וההסכמים אכן הסדירו את היחסים ומנעו מלחמות נוספות. אבל הסכם אוסלו – שנחתם עם אש"ף וכידוע, לא הביא שלום ולא נעליים – דווקא מוכיח את ההיפך מטענתו של רוזנטל.

למרות זאת, רוביק רוזנטל טוען שההסכם "הביא לנו 30 שנים של איזון והשלמה חלקית עם הרשות הפלסטינית". מדובר בטענה חסרת היגיון ללא כל יסוד במציאות ההיסטורית. הסכמי אוסלו הופרו על ידי הצד הפלסטיני מהרגע שהוא חתם עליהם, בהתאם לתוכנית השלבים שמטרתה חיסול מדינת ישראל. הם לא הביאו לאיזון, ובוודאי שלא להשלמה.

ההפרות הפלסטיניות של אוסלו תוארו בפירוט על ידי ההיסטוריון פרופ' אפרים קארש, במאמרו על הסכמי אוסלו והביוגרפיה שכתב על יאסר ערפאת. העיקריות שבהן הן:

• ערפאת הקים צבא (שנקרא "כוח שיטור") שהיה גדול בהרבה ממה שהתירו לו ההסכמים עם ישראל. בנוסף הקים את הזרוע הצבאית של הפתח (התנזים) וחימש אותה בכלי נשק אסורים שהוברחו בכמויות גדולות. המטרה המוצהרת שלו הייתה שהשטחים תחת שלטונו יהפכו עבור ישראל ל"לבנון חדשה".
• ערפאת, ראשי אש"ף וראשי המנגנונים של הרש"פ סירבו לגנות את פיגועי חמאס ולפעול נגדם, ואף הבהירו בריש גלי כי פעולות הטרור נגד ישראלים יכולות להמשיך והם לא ינסו לסכל אותן (בניגוד גמור לסעיפי הסכמי אוסלו). ערפאת עצמו שיבח בפומבי את הטרור נגד ישראל שוב ושוב, והבהיר שהוא יימשך כל עוד ישראל לא תתמיד בוויתורים במשא ומתן.
• בדצמבר 1995 הגיע אש"ף בראשות ערפאת לכלל הסכם עם החמאס, אשר התיר לחמאס לשמור על מחויבותו להמשיך את המאבק המזוין נגד ישראל, ובלבד שפעולותיו לא יביכו את הרשות הפלסטינית ולא יותירו עקבות לשטחים שבשליטתה המלאה (כלומר, שטחי A). אש"ף מצידו התחייב בהסכם להימנע מפעילות נגד חמאס, לשחרר אסירי חמאס הכלואים בבתי הסוהר של הרש"פ ולתבוע מישראל לשחרר אסירי חמאס כלואים.
• ערפאת נהג בסדרת תכסיסים שמטרתם יצירת מצג שווא כאילו אש"ף מתקן את האמנה שלו, הקוראת להשמדת ישראל, בהתאם להתחייבותו (שינוי האמנה היווה תנאי של רבין לחתימה על ההסכמים). למעשה, האמנה נותרה על כנה ללא שינוי עד עצם היום הזה.

אלה הן רק ההפרות העיקריות מהשנים הראשונות של תהליך השלום של אוסלו. ההמשך לא היה יוצא דופן משום בחינה: הרשות הפלסטינית המשיכה לעודד טרור ולתמרצו באמצעים כלכליים; להרעיל את מוחות הפלסטינים בהסתה לאנטישמיות וטרור במערכת החינוך הפלסטינית ובתקשורת; להשתלט באופן בלתי חוקי על שטחי C; ולנהל מאבק כלכלי ומדיני נגד ישראל.

לסיכום, רמת הניתוק מהמציאות של טענתו של רוזנטל מסבירה גם את טרוניותיו כלפי "המתפכחים" מטבח השבעה באוקטובר. כבר 30 שנה שהוא לא מוכן ללמוד לקח ממה שהפלסטינים עושים ואומרים. אין פלא, אם כן, שהוא כועס על הישראלים שדווקא כן מסתכלים למציאות בעיניים ומפיקים לקחים בהתאם.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.