'הארץ': הרש"פ מתנגדת לטרור ולכן היא פרטנר

ביום שישי התבסס בעמודי הדעות של 'הארץ' הנראטיב ולפיו הרשות הפלסטינית ומחמוד עבאס הם פרטנרים של ישראל לשלום, כיוון שהם מתנגדים לטבח ה 7 באוקטובר, רואים אותו כסותר את האינטרס הפלסטיני ודבקים ב"מסלול דיפלומטי".

כך קרולינה לנדסמן:

מקורם של הסלידה של נתניהו מעבאס, ושל הבוז שהפגין כלפיו מאז ומתמיד וגם כיום, אינו בכך שעבאס אינו פרטנר, אלא בדיוק להיפך: מכיוון שהוא כן פרטנר.

המאמץ למחוק את ההבדל בין הרשות לחמאס הוא למעשה תגובה להבדל ביניהם, שהנכיח את עצמו בענק ב–7 באוקטובר

והחרה החזיק אחריה גם עמוס שוקן:

מבחינת עבאס המלחמה שהחל בה חמאס סותרת את האינטרס הפלסטיני.

כרגיל – בעיה אחת עם דברי לנדסמן ושוקן: מדובר בהבלים ובדמיונות חסרי אחיזה במציאות.

במציאות, תחת מנהיגותו של עבאס, תנועתו מהללת ומשבחת בגלוי את טבח השבעה באוקטובר, משלמת כסף למשפחות מבצעיו, קוראת בגלוי לחקותו, ואף הכניסה אותו לתוכנית הלימודים של מערכת החינוך ברש"פ.

גם הוא עצמו, לא רק תנועתו, לא הצליח לגנות את טבח השבעה באוקטובר, בו אגב נטלו חלק גם אנשיו ואף התגאו במעשיהם הברבריים, אלא רק לפלוט כעבור שישה ימים תמימים, תחת לחץ בינלאומי כבד, משפט סתמי לפיו "אנו מגנים רצח והתעללות באזרחים משני הצדדים".

כך שפער מהותי ואמיתי בין עבאס לתנועתו באשר ליחסם לטבח 7 באוקטובר אינו קיים.

וגם אם היה קיים, הוא חסר משמעות משדתי סיבות נוספות:

הסיבה הראשונה – העמדה הקובעת היא עמדת התנועה על מוסדותיה ואנשיה, לא עמדתו המגומגמת של היו"ר המבודד המזדקן העומד בראשה.

הסיבה השניה – ממילא עמדת יו"ר הרשות, כמו גם עמדת הרשות עצמה, חסרות חשיבות נוכח הפופולריות הנמוכה לה זוכה הרש"פ ברחוב הפלסטיני. שהרי מזה שנים, לפי כל הסקרים חמאס מביס אותה ללא תנאי.

אז מה זה בכלל משנה מה עמדת עבאס, שבעצמו לא באמת מסתייג מהטבח שתנועתו גאה בכך שהשתתפה בו ומהללת אותו וקוראת לחקותו ומצרפת אותו לתוכנית הלימודים?

וגם אם נניח שהיה בוחר להתנגד לטרור ולא לשלם עבורו לפי מפתח של כגודל הרצחנות גובה התגמול, את מי בכלל מעניינת עמדתו? הרחוב הרי נגדו. ומה שחשוב הוא הרחוב, כי עבאס היום כאן ומחר אינו עוד.

תגובת קרולינה לנדסמן:

ישראל צריכה להגיד כן לדיפלומטיה ולא לטרור. מרגע שהמציאה את המונח "טרור דיפלומטי" היא (נתניהו) חותר תחת האפשרות להיאבק בכיבוש (ולצורך הדיון מוכנה שתתייחס "רק" לשליטה על עם אחר ולא על אדמותיהם).

לא לחמאס זה כן לעבאס או ל"עבאס" לרשות הפלסטינית לשלושים שנות שיתוף פעולה בטחוני שלפי מערכת הבטחון הישראלית ישנו חי ועובד.

שלום, מזכירה לך, עושים עם אוייבים. על ישראל לומר לא לטרור וכן לדיפלומטיה. לצערנו ישראל של נתניהו אמרה (במעשיה) את ההיפך.

תגובת עמוס שוקן: הרחוב בצדק סופר רק את החמאס. נתניהו שכנע את הפלסטינים שעבאס לא ישיג להם כלום. רק החמאס.