'הארץ' חסר מושג, לגבי חמאס ולגבי ישראל

'הארץ' מצליח לטעות גם במטרת טבח השבעה באוקטובר מבחינת חמאס וגם במטרת המתקפה על איראן מבחינת ישראל

טרפוד המהלך הדיפלומטי? התקיפה הישראלית באיראן (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

ביום שישי האחרון, במאמרה הקבוע של קרולינה לנדסמן ב'הארץ', העלתה הפרשנית כבדרך אגב שתי "עובדות יסוד":

כשם שמתקפת הפתע של חמאס נועדה לבלום את מהלך הנורמליזציה עם סעודיה תוך הפקרת הבעיה הפלסטינית, כך מתקפת הפתע של ישראל על איראן נועדה לטרפד את המהלך הדיפלומטי שמובילה ארה"ב — הפעם בהובלת טראמפ — לבלימת התגרענותה של איראן ללא מלחמה

לגזירה השווה שגוזרת לנדסמן, שתי מטרות:  לשוות לטבח הברברי שביצע חמאס מטרה רציונלית ואף הגיונית ומובנת, ולצבוע באור שלילי את המתקפה הישראלית על איראן.

ואולם, לנדסמן שוגה קשות ואף מטעה את קוראי 'הארץ' לגבי שתי ה"עובדות" שהיא קובעת.

ראשית לגבי מטרת חמאס כשיצא למערכה אותה כינה 'טופאן אל אקצא'.

בכל הזדמנות שניתנה להם, שבו הפלסטינים והכריזו שיעדה של מערכת 'טופאן אל אקצא' אינה "לבלום נורמליזציה עם סעודיה", אלא להשמיד את ישראל. זו תמיד היתה מטרת המאבק הפלסטיני בישראל, ללא כל קשר לנורמליזציה אפשרית עם סעודיה, והיא מוצהרת באמנות הלאומיות, הן של אש"ף והן של חמאס.

שנית, לגבי מטרת ישראל בתקיפת איראן.

כל מי שעקב אחר לוח הזמנים, לא יכול היה שלא להבחין בעובדה ברורה: מתקפת הפתע של ישראל על איראן לא נועדה לטרפד את המהלך הדיפלומטי בהובלת ארה"ב, אלא באה לעולם כתוצאה מכישלונו הברור.

כזכור, בתאריך 14 באפריל, מועד תחילת המו"מ בין ארה"ב לאיראן, קצב הנשיא האמריקני למהלך הדיפלומטי 60 ימים, שהסתיימו ב 12 ביוני, יום לפני מתקפת הפתע הישראלית על איראן.

לאורך כל המהלך הדיפלומטי הבהיר טראמפ שהתוצאה המקובלת היחידה היא הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום והזהיר שאם ייכשל, תבוא פעולה צבאית הרסנית. ובכל זאת הנהגת איראן הכשילה את המהלך הדיפלומטי כישלון מוחץ, כאשר בסיומו התריס מנהיג איראן חמינ'אי כלפי ארה"ב "מי אתם שתגידו לנו אם להעשיר אורניום?"

ביום ה 61 הצהיר טראמפ "אין לנו הסכם", ובכך נפתח הפתח למימוש האיום האמריקני בדבר הריסת תוכנית הגרעין באמצעים צבאיים.

כלומר, לא "טרפוד של המהלך הדיפלומטי האמריקני" בידי ישראל היה כאן, אלא המשכו הבלתי נמנע ואף המתואם מראש עם ארה"ב. למה אם כך מציג 'הארץ' את ההתקפה הישראלית על איראן באור שלילי? את התשובה יתן כל אחד לעצמו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות