'הארץ': "טראמפ היה שמח להסכם הגרעין של אובמה"

ביום ראשון פרסם גדעון לוי במאמרו ב'הארץ' קביעה מוזרה ולפיה המלחמה:

היתה יכולה להימנע לולא דחף נתניהו את דונלד טראמפ ב-2018 לסגת מהסכם הגרעין של ברק אובמה, הסכם שטראמפ היה שמח לחתום עליו מחדש היום.

האמנם טראמפ היה שמח לחתום מחדש היום על "הסכם הגרעין של אובמה"?

הבה נבחן את עובדות היסוד:

לפי הסכם הגרעין של ברק אובמה, שנחתם ב 2015 ותוקפו הוגבל ל 15 שנים בלבד שלאחריהן מוסרות מעל איראן כל מגבלות, לאיראן מותר היה להעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67% למשך שנות ההסכם. אחריו כאמור, כלומר בעוד כחמש שנים מהיום, אמור היה ההסכם לפוג ולאיראן היתה נפתחת הדרך לבניית ארסנל פצצות גרעין, בלי שהפרה את ההסכם. "ההסכם של אובמה", כפי שמכנה אותו לוי, גם לא כלל הגבלות על תוכנית הטילים.  

טראמפ לעומת זאת, חזר והודיע שלא יאפשר לאיראן להעשיר אורניום בשום דרגה, לא ל 15 שנה וכמובן גם לא לאחריהן. הוא גם הוסיף דרישה לפירוק מלא של כל תוכנית הגרעין, (ב"הסכם של אובמה" לא נדרש פירוק אלא הקפאה) ומאוחר יותר שליחו ויטקוף הוסיף דרישה אמריקנית חד משמעית לפירוק תוכנית הטילים, בנוסף לתוכנית הגרעין.

על סמך מה קבע לוי את קביעתו התלושה מהמציאות? רמז לכך הוא בקישור המופיע בתוך הטענה, המוביל לכתבת 'הארץ' מ 12 ביוני, יום לפני התקיפה, ולפי כותרתה:

טראמפ: קרובים להסכם עם איראן, לא רוצה שישראל תתערב ותהרוס אותו

אלא שהיה זה טראמפ עצמו שחשף שכאשר צוטטה מפיו כותרת זו, כבר ידע מראש על התקיפה, אותה הגדיר "מצוינת" ואף הודיע שיבואו עוד מכות חזקות כמותה על איראן.

כלומר לוי מתבסס על הונאה שבדיעבד אין שקופה ממנה. טראמפ אמר מה שאמר כדי להונות את איראן ולאפשר לישראל את מרב גורם ההפתעה.

אז מה היה לנו כאן:

קביעה שכל הנתונים הגלויים מוכיחים שהיא חסרת שחר,

תוך הישענות על מהלך הונאה מדיני אסטרטגי,

לאחר שכבר נחשפו כל הקלפים, ובתוכם אותו מהלך הונאה.

וכל זאת, כדי להחליש את ישראל תוך כדי המלחמה.

יום רגיל ב'הארץ'.