'הארץ': "יום ירושלים הפך לשחזור שנתי של ליל הבדולח"

בסוף השבוע שעבר קבע אורי משגב ב'הארץ' קביעה חמורה, ולפיה:

יום ירושלים [ש]נהפך לשחזור שנתי של ליל הבדולח

ליל הבדולח היה אחד האירועים המזוויעים בהיסטוריה האנושית של העת החדשה. האמנם הפכו חגיגות יום ירושלים לשחזור שנתי של אותה התפרצות נאצית קטלנית? האמנם נכון לטפול עלילה זו על חוגגי יום ירושלים בישראל?

ראשית, נזכיר מה קרה ביום ירושלים, על פי הדיווח ב'הארץ' עצמו, שבעטיו הדפיס את ההשוואה ופרסם אותה.

לפי 'הארץ', כאמור, מבין עשרות אלפי העולים לבירה ביום ירושלים למצעד הדגלים המסורתי, "כמה עשרות בני נוער שסיירו בעיר העתיקה קיללו סוחרים ותושבים, בעטו בדלתות ושרו שירי שנאה". לפי הדיווח, נער אחד אף תועד יורק על פלסטיני ונער אחר נעצר על ידי המשטרה.

כעבור כשבועיים פורסמה ב'הארץ' גם כוונה להאשים שלושה נערים בהכאת ערבי תושב העתיקה ואף ניסיון להצתת דלת ביתו

כלומר, כמה עשרות נערים חמומי מוח ומוצפי הורמונים – אחוז מזערי מבין העולים לבירה ביום חגה, הפגין עוינות כלפי ערביי העיר העתיקה, בעט בדלתות חנויות ערביות וניבל את פיו, ובמקרה אחד לפי החשד גם היכה ערבי מקומי וניסה להצית את דלתו.

כמובן שאין שאלה שמדובר בהתנהגות רעה וראויה לכל גינוי, אבל האם ההשוואה לליל הבדולח במקומה?  

בדף 'ליל הבדולח' באתר 'יד ושם' מתוארות פרעות אותו לילה בכל רחבי גרמניה ואוסטריה:

91 יהודים נרצחו בפוגרום של אותו לילה,

למעלה מ-1,400 בתי כנסת נפגעו והוצתו וחנויות ובתי עסק יהודיים נשדדו ונהרסו,

שלטונות גרמניה דרשו מהיהודים לשלם פיצויים על הנזק,

כ-30,000 יהודים נאסרו ונכלאו במחנות ריכוז.

והנה לנו גזירה שווה בין קומץ פרחחים ששיא האלימות שהם מפגינים הוא בעיטות בדלתות וניבול פיהם בביטויי שנאה, חלק מעשרות אלפי חוגגים אחרים שחגגו ללא דופי ורבב,

לעומת רצח של 91 איש, הצתת 1400 בתי כנסת ועוד מספר לא ידוע של בתי עסק בבעלות יהודית, וכליאת שווא של 30 אלף אזרחים יהודים בידי השלטונות.

ברור שההשוואה אינה במקומה, והיא מוציאה לישראל שם רע שלא בצדק. למה, אם כך, 'הארץ' בכל זאת מפרסם אותה?