'הארץ': ישראל "חומסת" מים מהפלסטינים ביקורת טלוויזיה שפרסם רוגל אלפר ב'הארץ', התגלגלה איכשהו להאשמת ישראל ב"חמיסת" מים מהפלסטינים. בדקנו את העניין. השאלה היא האם גם אלפר ועורכיו בדקו, טרם שפרסמו חנן עמיאור | 07.10.15 | חיבור פלסטיני פיראטי לצנרת 'מקורות'. בניגוד להסכמים (צילום: רשות המים) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביקורת טלוויזיה שפרסם ב'הארץ' רוגל אלפר, (השר אופיר אקוניס, סנגורו הטלוויזיוני הבכיר של ראש הממשלה, 2.10), עסקה בניתוח הופעתו של השר אקוניס בתוכנית 'מדברים על זה'. בעדינותו ובענייניותו האופייניות, תיאר אלפר את השר ("ירחמיאלי", "רמוס", "ספוג עלבונות", ועוד), כמי ש"קיסר פרגואי החושש מהרעלה, שלחו לטעום לפניו את התקרובת." אבל לא זה העניין. בירכתי הטור, ובאופן בלתי קוהרנטי בעליל לעיקר תוכנו, שרבב אלפר האשמה חמורה כלפי ישראל. כך אלפר: חרף תוארו המיניסטריאלי, לא נשאל אקוניס על תגלית המים במאדים. כי באמת, לישראל יש מספיק מים שהיא חמסה מהפלסטינים בגדה. היא לא זקוקה למים במאדים. האומנם חומסת ישראל מים מהפלסטינים ביהודה ושומרון? תחום המים ומקורות המים בנושא יחסי ישראל והפלסטינים, הוא תחום חשוב ומרכזי, ואף מחזיק פרקים רחבים ומפורטים בהסכמים שנחתמו בין הצדדים במשך השנים. (פירוט כאן, בעמוד 4). הנה המסקנות העיקריות על המחלוקת בנושא המים, כפי שפורסמו במחקר רשמי של מכון בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן: ישראל מילאה את כל התחייבויותיה כלפי הפלסטינים בתחום המים במסגרת הסכם הביניים, ואף השלימה את ביצוע כל דרישות הפלסטינים, שיועדו להסדר הקבע שכלל עוד לא נחתם כתוצאה מכך, כמעט אין היום הבדל בצריכת המים לנפש של מים שפירים בין המגזר הישראלי לבין המגזר הפלסטיני הפער הגדול שהיה קיים בצריכת המים לנפש בשנת 1967, תחת השלטון של ממלכת ירדן, הצטמצם במשך ארבעים שנות הממשל הישראלי, ונעשה זניח בשנת 1967, כשישראל קיבלה אחריות על השטח, היו מחוברים לרשת המים ארבעה מתוך 708 הערים והכפרים הפלסטינים ביו"ש. כאשר נחתם הסכם הביניים בשנת 1995, היו מחוברים 309 ערים וכפרים לרשת המים. בשנת 2000 פורסם שרק כ- 19% מהפלסטינים עדיין לא חוברו למים. לפי פרסומי הקבוצה ההידרוגיאולוגית הפלסטינאית, בשנת 2004 כבר היו מחוברים לרשת המים 643 ערים וכפרים, בהם מתגוררים למעלה מ 97% מהאוכלוסייה הפלסטינית ישראל פעלה לחיבור כל הערים והכפרים הפלסטינים למים זורמים הפלסטינים הפרו את כל ההסכמים, בכך שלמרות מימון מצד המדינות התורמות, סירבו לבנות מתקנים לטיפול בשפכים ואפשרו לשפכים לזהם את הסביבה ואת מי התהום בנוסף, הפלסטינים קדחו קידוחים בלתי מורשים והתחברו באופן פיראטי לצנרת של חברת מקורות, כמובן בניגוד להסכמים עקרונות הפיתוח הבר-קיימא מחייבים את הפלסטינים לתקן דליפות בצנרת העירונית, להשתמש בשיטות השקיה חסכניות ולטפל בשפכים. הם לא נקטו בצעדים הנ"ל ולא פועלים בהתאם לעקרונות הבין-לאומיים המקובלים האשמה שפורסמה ב'הארץ' היא האשמה חמורה מאד. אם מחליטים להדפיס אותה, שומה עליה להישען על יסודות איתנים. הדעת נותנת שאם היו אלפר או עורכיו מעיינים בעניין ולומדים אותו טרם שהפריח אלפר את האשמתו, ספק אם היתה האשמתו מתפרסמת כמות שהיא. כך, לפחות, יש לקוות.
אמירה הס כבר תוקנה בעבר על אותה עלילה בכתיבתה לעיתון 'הארץ', כך שלא תקפה הטענה כאילו הם 'לא ידעו' או 'לא בדקו'. לא מדובר בטעות! הגב