'הארץ': ישראל תקפה את צבא סוריה בלא לגיטימציה הקביעה לפיה "לישראל התוקפנית והאלימה אין עילה ואין לגיטימציה" לתקוף את צבא סוריה, היא רק אחת הקביעות הלא נכונות במאמרו של גדעון לוי. הנוספות בפנים חנן עמיאור | 17.12.24 | חיסול חיל האויר הסורי במסגרת מבצע 'חץ הבשן'. (צילום: כוונת מטוס קרב ישראלי, באדיבות צה"ל) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום חמישי האחרון פרסם גדעון לוי ב'הארץ מאמר ביקורתי חריף כנגד ישראל. במאמר מאשימים לוי ו'הארץ' את ישראל בשלל האשמות. הראשונה שבהם נוגעת כאמור לכך שלישראל לא היתה לא עילה ולא לגיטימציה לתקוף את צבא סוריה תוך כדי ההפיכה האסלאמית שחוותה המדינה. כך לוי: בעוד שסוריה מגששת את דרכה באפילה, נכנסת ישראל בדרכה התוקפנית והאלימה, מפציצה וכובשת, גיבורה על חלשים ומדממים. ייתכן שתרוויח מכך, אך גם ייתכן שסוריה תתאושש ולא תשכח מי תקף אותה בשעתה הקשה, בלא עילה, בלא לגיטימציה. ללא עילה וללא לגיטימציה? הבה נבחן את הדברים על פי החוק הבינלאומי: סוריה היא מדינת אויב, שפעלה באופן צבאי נגד ישראל לכל אורך הדרך, עד לאחרונה. כששימשה כמסדרון נשק מאיראן לחיזבאללה בלבנון. את ההפיכה ביצעו ארגוני ג'יהאד שהדומיננטיים שבהם, יוצאי חלצי אל קעידה ודאע"ש, עוינים את ישראל במוצהר. כלומר, פעולה נגדם, בתנאים מסוימים, יכולה להיחשב להגנה עצמית. סעיף 51 למגילת האומות המאוחדות, מקנה למדינה זכות להשתמש בכוח צבאי, אם מדובר בהגנה עצמית מפני תקיפה חמורה או מתמשכת וזאת כאשר מתעורר צורך לקיים או להחזיר על מכונם את השלום והביטחון הבינלאומיים מהסיבה הזו, ובנסיבות דומות למדי, הן של משטר עוין ופעיל צבאית והן של השתלטות ארגוני ג'יהאד על מדינה כושלת, קבע החוק הבינלאומי תקדימים, כאישר שימוש בכוח הן נגד עיראק ב 1990 (קואליצייה בהובלת ארה"ב) והן נגד לוב ב 2011 (נאט"ו). אם 'הארץ' ולוי חושבים שנפילת ציוד צבאי מודרני קטלני ונשק כימי להשמדה המונית לידי ג'יהאדיסטים המניפים דגלי דאע"ש על שפת גבולותינו אינה מקימה צורך בהגנה עצמית מונעת, שהיא כאמור מותרת בנסיבות דומות, זהו כבר דיון אחר. לוי כנראה חש שהטיעון אינו חזק דיו והוא מוסיף עליו: העם הסורי לא ישכח את מי שמנצל את חולשתו ומחריב את ארצו עכשיו אלא שגם זה לא נכון. לאורך כל מבצע 'חץ הבשן' להשמדת היכולות ההתקפיות המסוכנות שהותיר אחריו צבא סוריה, נמנעה ישראל באדיקות מ"להחריב את אץ סוריה", והקפידה להחריב רק את היכולות הצבאיות של צבא סוריה, לבל יפלו לידי הג'יהאדיסטים. ולקינוח מוסיף לוי קביעה שלישית לא נכונה: הנגיסות הטריטוריאליות הללו יהיו עילה למלחמה הבאה. כמו חוות שבעא בגולן האמנם העילה של חיזבאללה למלחמה בנו היתה "חוות שבעא"? ברור שלא. זה היה רק התירוץ הדחוק, וגם הוא חסה בצלה של המטרה המרכזית המוצהרת של חיזבאללה, והיא להיאבק בישראל עד לשחרור ירושלים ולחיסולה הסופי של ישראל כולה. לא חוות שבעא ולא נעליים. וכל מחרוזת השקרים הזו – כדי לשלול מישראל את זכותה הלגיטימית, והמוכרת על פי הדין הבינלאומי, ולכן גם זוכה לגיבוי מצד ממשל ביידן, להסיר איום קטלני מיידי שעמד להיווצר על גבולותיה.