'הארץ' ממציא סיבות לירידת אמון הציבור בעליון

הארץ טוען שהציבור מאבד אמון בעליון באשמת השר לוין. זאת הטעייה ביודעין, כדי להסתיר את הסיבה המרכזית לאובדן האמון: מיאוס האזרחים מהפוליטיזציה של העליון

האמנם מידת האמון בו יורדת באשמת השר לוין? נשיא העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

אתמול, ביום שני 27/10, פרסם פרשן המשפט של 'הארץ' חן מענית, מאמר על נשיא העליון החדש, יצחק עמית.

במאמרו קבע מענית את הקביעה הבאה:

דבר אחד הצליח לוין להשיג ככל הנראה בשתי שנות מאבקו בבית המשפט העליון: לפגוע במעמד בית המשפט בעיני הציבור

למענית אינטרס ברור: להטיל את האשמה באובדן אמון הציבור בעליון, על לוין ועל עימותו עם הנשיא עמית בפרט ועם העליון בכלל.

אבל הנתונים מראים שאלו דברים חסרי שחר. חזקה על מענית שהוא מכיר את הנתונים ועל כן המסקנה היא שהוא מטעה את קוראי 'הארץ' ביודעין.

לוין מונה לתפקיד שר המשפטים בסוף שנת 2022 (29.12.22). בחינת מגמת אובדן אמון הציבור בעליון, מראה שלמינוי לוין לא היתה השפעה על קו המגמה, כלומר לא מינויו ולא מדיניותו הלעומתית לעליון, הם שגרמו לאובדן האמון.

בשנת 2022, כאמור השנה שלפני מינויו של לוין, עמד האמון על 42%.

בשנת 2023, שנת ניסיון חקיקת הרפורמה המשפטית והמריבה הגדולה של לוין עם העליון, נותר האמון בעליון באותו שיעור זעום – 42%.

המדד המסכם את שנת 2024, שהתפרסם לאחרונה, אכן מצביע על ירידה של 2.5% במידת האמון – 39.5% אמון בלבד.

לכאורה תגובה ציבורית מאוחרת ל"הסתה" של לוין נגד העליון, למעשה, מחקר אקדמי שבחן את הנתונים לאורך עשורים ופורסם בכתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מעלה שמגמת אובדן אמון הציבור בעליון, בשיעור חד של למעלה מ 30% אינה תוצאת כהונתו של לוין אלא דווקא תוצאת המהפכה המשפטית שכפה אהרן ברק על הציבור בראשית שנות ה 90' של המאה שעברה.

לפי המחקר, אמון הציבור בעליון החל להתכרסם בעקבות המהפכה של ברק, והלך והתכרסם עוד ועוד ככל שחלפו השנים והעליון ניצל את לרעה את השתלטותו על הכוח יותר ויותר.

ההחרפה הדרמטית במגמת אובדן האמון החלה בשנת 2012, עשור לפני כהונת לוין, אז עמד האמון על כ 70% ונמשכת עד היום במהלך טבעי של אובדן קבוע של אמון ציבורי.

מסקנה: לא יריב לוין, אלא דווקא אהרן ברק.

מענית גם קובע ש

הבעיה המרכזית של מערכת המשפט היא הימשכות ההליכים הפליליים והאזרחיים

אולי בעיניו, לא בעיני הציבור.

סקר שערך עיתון גלובס העלה שהסיבה המרכזית והראשונה לירידה באמון הציבור בבית המשפט, היא הפוליטיזציה של המוסד. סיבות נוספות הן הפער בין השופטים לחברה, חוסר שקיפות, חוסר מיצוי הדין עם שופטים הנחשדים בשחיתות, ביקורת ציבורית ופוליטית על מערכת המשפט, ורק אז – חוסר היעילות של המערכת הנובע מהעומס הרב המוטל עליה.

בהמשך טבעי לשרשרת ההטעיות שלו את קוראי 'הארץ', מסכם מענית:

יהיה עליו (על עמית) להוביל חבורה מצומצמת של שופטים מול קואליציה הממשיכה להיות עוינת ובשעה שהציבור כבר עייף מהקרבות על הדמוקרטיה, ולא ימהר לצאת לרחובות כדי לתת לו גב

ובכן, הגיוני שאכן הציבור "לא ימהר לצאת לרחובות לתת לו גב", אבל לא כי הוא "עייף מהקרבות על הדמוקרטיה", אלא, בפשטות, כי הוא לא נותן בו עוד אמון.

ואירועי השבועות האחרונים מסבירים היטב גם למה

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות