'הארץ' מציג: תעמולה חמאסית טהורה

בגיליון סוף השבוע האחרון של 'הארץ', התפרסמה כתבה ארוכה מאת הכתבת שירין פלאח סעב, המתארת את המציאות הכאוטית והאסונית ברצועה מפיותיהם של כמה וכמה ילדים אותם מדובבת פלאח סעב.

ואולם, קרוב ל 2400 מילות הכתבה, נקראות כאילו נכתבו בעיתון חמאס.

הילדים מתלוננים על רעב. רעב שהגורם העיקרי לו הוא חמאס, הבוזז את משאיות הסיוע ומונע אותו מלהגיע לפיותיהם של אותם ילדים, ואף רוצח אזרחים המנסים בכל זאת לקבלו.

פלאח סעב לא מזכירה את כל זאת אף במילה. כל זה כלל לא קיים.

למעשה, לכל אורך הכתבה, המילה חמאס לא מופיעה אף לא פעם אחת. הוא לא קיים. קיימים רק ישראל הרעה והפלסטינים האומללים.

פלאח סעב שואלת את הילדים שאלות רבות על "המלחמה בה פתחה ישראל", אבל המילים שבעה באוקטובר לא מופיעות בכל הכתבה וכמובן גם לא מה שקרה באותו יום, אפילו לא ברמז דק. גם המילה טרור אינה מופיעה בכתבה הארוכה אף לא פעם אחת. אין טרור וודאי שפלאח סעב לא מציעה לילדים האומללים את האפשרות להרהר בטרור החמאסי בכלל ובטבח השבעה באוקטובר בפרט, כסיבות שבגינן פרצה המלחמה.

מילה נוספת שלא מופיעה בכתבה היא המילה 'חטופים'. אין חטופים ישראלים בעזה והסירוב של חמאס (שגם הוא אינו קיים לכל אורך הכתבה) להחזירם לישראל, אינו הסיבה היחידה להתמשכות המלחמה.

פלאח סעב מעודדת את הילדים לספר על הקשיים והסכנות הכרוכים בהגעה אל מרכזי חלוקת הסיוע.

העובדה שחמאס, גם על פי עדויות פלסטינים וגם על פי עדויות הגורמים הבינלאומיים המנהלים את אותם מרכזים, הוא שרוצח את אותם ילדים פלסטינים המגיעים לאסוף מזון, לא מוזכרת כלל. גם היא אינה קיימת.

הילדים מתארים את חששם מפני הפצצות צה"ל, המוצגות כשרירותיות בהתגלמותה. פלאח סעב לא מעירה שההפצצות מכוונות כנגד מחבלים בכירים המסתתרים בתוך אוכלוסייה אזרחית ובוודאי שלא שואלת את הילדים האומללים מה דעתם על כך.

ואתה קורא את הכתבה הארוכה הזו, הכתובה בעברית, נדהם מהתעוזה להציג תעמולה טהורה כמו זו כ"עיתונות", ועוד עיתונות ישראלית, ושואל את עצמך – האם חמאס היה מצליח לעשות את זה בוטה וחצוף יותר מ'הארץ'? לא בטוח

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.