'הארץ' עובר לשלב הנבואות (נבואות חורבן כמובן) חנן עמיאור | 16.02.25 | משאיות הסיוע ההמוניטרי נכנסות לרצועה (צילום: עבד רחים קטאיב פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום חמישי האחרון התקדם גדעון לוי בחיים והפך לנביא זעם. וכך התנבא, מעל דפי הארץ: חידוש ה"מלחמה" הוא האסון הכי גדול העומד לפתחנו, והוא מבשר ג'נוסייד, עכשיו כבר בלי ויכוח על ההגדרה. וכי איך תיראה כעת ה"מלחמה", אם לא כהתקפה על רבבות פליטים חסרי כל? ומה תהיה משמעות עצירת הסיוע ההומניטרי, הדלק, התרופות והמים, אם לא ג'נוסייד? אולי עוד נראה ש–15 החודשים הראשונים שלה היו רק המתאבן, ו–50 אלף ההרוגים הראשונים היו הקדימון. "עכשיו כבר בלי ויכוח על ההגדרה"! ובכן, דווקא יש ויכוח. לא רק על ההגדרה, גם על הנבואה. נתחיל מההגדרה הרשמית לג'נוסייד, כפי שהיא מופיעה באמנת הג'נוסייד של האו"ם מ-1948: פעולות המבוצעות בכוונה לחסל, במלואה או בחלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית הכל כבר נכתב ונטחן לעייפה, אבל נזכיר שוב: ישראל, במדיניותה הרשמית, פועלת בדיוק ההיפך מההגדרה. היא מבצעת פעולות הנוגדות את האינטרס המלחמתי שלה, מתוך מטרה ברורה להגן על הפלסטינים, לא לחסל אותם. לשם כך היא מניידת אותם בבטחה אל מחוץ לאזורי הלחימה לבל ייפגעו על אף שאינה חייבת לעשות זאת, שכן במצב של פעולה מלחמתית מתוך אוכלוסייה אזרחית במכוון, מטיל החוק הבינלאומי את אשמת היפגעות האזרחים על הצד שעשה בהם שימוש כמגן אנושי, כלומר חמאס, ולא הצד שלחם בתנאים בלתי אפשריים אלה, כלומר ישראל. ובלשונו של סעיף 28 של אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה: מציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיות ישראל נוקטת בפעולה צבאית נוספת, שבמובהק נועדה להגן על הפלסטינים בעזה ולא להשמידם, והיא כמובן הכנסת הסיוע ההומניטרי, שגם אותו אינה חייבת להכניס לפי החוק הבינלאומי. לפי תקנות האג, אמנת ז'נבה הרביעית והפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה הרביעית, הצד הצר על הצד שכנגד במלחמה, לא מחויב להכניס לאזרחי האויב מזון, אם המזון משמש גם את הצד הלוחם. ובכל זאת, על אף שחמאס לא רק משתמש בסיוע ההומניטרי שישראל מאפשרת להכניס, אלא גם משתלט עליו וגונב אותו מאזרחיו, ממשיכה ישראל להכניס את המשאיות, כי היא רוצה להגן על האזרחים ולא להשמידם. בדיוק הפוך מטענת הארץ וגדעון לוי. ומכאן לגבי הנבואה לגבי איך תיראה המלחמה לכשתחודש: על סמך מה מתנבא לוי שהמלחמה תחודש ב"התקפה על רבבות פליטים חסרי כל" ו"בעצירת הסיוע ההומניטרי, הדלק, התרופות והמים"? האם הוא נוכח בדיוני תוכניות המלחמה בפיקוד דרום? אולי המתקפה, כפי שהיתה עד עתה, דווקא תתחיל בהרחקת "רבבות פליטים חסרי כל" מאזורי הלחימה באמצעות פתיחת מסדרון ליציאה מסודרת שלהם, במטרה ברורה לא לפגוע בהם? ואולי המתקפה לא תכלול עצירה של הסיוע, אלא דווקא השתלטות עליו וחלוקה שלו בידינו לתושבים בבטחה, במקום להותירו בידי בידי רוצחי חמאס, הגונבים אותו מהתושבים ואף מעלים בגאווה לרשתות תיעודים שלהם מכים באכזריות ואף יורים באזרחים כפותים ומכוסי עיניים שנחשדו על ידם בגניבת הסיוע למשפחתם, אותו גנבו הם עצמם? ונשאלת השאלה, למה לוי כותב את זה ו'הארץ' מפרסמים? מה עומד ביסוד הדברים? בעיניי הסיבה היא תיעובם הבסיסי של לוי ו'הארץ' לישראל וראייתה כחברה ברברית, ולעומתו אהדתם הבסיסית לפלסטינים. אותה אהדה שגרמה להם, יומיים לאחר טבח השבעה באוקטובר, לפרסם מאמר אהדה ואף תמיכה בטבח הברברי בישובי העוטף, המקופלות בלעג לקורבנות הישראלים, התפעלות מרמת הביצוע של המחבלים והבנה למניעיהם.