'הארץ': רק חמאס מתנגד לקיום ישראל איך אוסף שאול אריאלי את רסיסי תפיסת עולמו המנופצת בדבר נכונות הפלסטינים להסדר מדיני עם ישראל? כרגיל, בשקרים חנן עמיאור | 15.09.24 | רק חמאס נגד קיום ישראל? מחבלי אש"ף במצעד בשכם בספטמבר 2023 (צילום: נאסר אישתייה/פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס הדבר הכי משעשע במאמרים שמפרסם הד"ר שאול אריאלי ב'הארץ', הוא הטייטל שמעניקים לו העורכים בהערת הקרדיט: "מומחה לסכסוך". זה משעשע כי רק ב'הארץ' אפשר לקרוא "פרשנויות" של "מומחים", שאינם מבינים את חומרי היסוד הבסיסים ביותר בתחומי "מומחיותם". ביום שישי האחרון פרסם אריאלי ב'הארץ' מאמר נוסף, ארכני כהרגלו, ורצוף הבלים, גם כהרגלו. וכך קבע המומחה: הטבח שביצע חמאס ביישובי הנגב המערבי ב–7 באוקטובר ותוכניתו להקים את מדינת פלסטין על חורבות ישראל, לצד שלילת כל הסדר מדיני על ידי ממשלת נתניהו — מבטאים את הגישה הרווחת בקרב הפונדמנטליסטים החמאסניקים… חמאס ותומכיו תובעים מדינה אחת ושוללים את זכותה של ישראל להתקיים ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כלומר, הבעיה שלנו תחומה רק לחמאס ותומכיו. יתר רוב החברה הפלסטינית כן רוצה הסדר ולכן עלינו לחתור אליו. האמנם רק "חמאס ותומכיו הפונדומנטליסטים", לא מוכנים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, בעוד שאר החברה הפלסטינית, שהיא כמובן הרוב, כן תומכת בכך ועמה ניתן להגיע להסדר מדיני? נתחיל בהבל הראשון, לפיו הבעיה היא רק עם חמאס ותומכיו, שאינם מקבלים את זכותה של ישראל להתקיים. גם אם זה היה נכון, הרי שתנועת חמאס היא, לפי כל הסקרים, כולל העדכניים ביותר, התנועה בה תומך רובה המוחץ של החברה הפלסטינית. מדובר בתמיכה בחמאס בשיעורם של למעלה מ 70% וטבח השבעה באוקטובר רק הגביר אף יותר את תמיכת הפלסטינים בחמאס. כך שכבר בהצגת החברה הפלסטינית ככזו שבעיקרה שונה ומתונה ושוחרת שלום יותר משאר אותה קבוצת "חמאס ותומכיו הפונדומנטליסטים", שאת עמדותיה ניתן לדחוק לשוליים, היא שקר גס. אלא שאריאלי משקר גם לגבי המיעוט המבוטל בחברה הפלסטינית שאינו תומך בחמאס, אלא באש"ף. וזאת היות וגם התנועה הלאומית הפלסטינית שלכאורה הכירה בזכותה של ישראל, מעולם לא באמת הכירה בזכותה של ישראל להתקיים, ולכן גם מעולם לא מחקה מהאמנה הלאומית שלה את המחויבות החד משמעית, לפיה: טיהור פלסטין מהקיום הציוני הוא חובה לאומית אין מחלוקת בין אש"ף לחמאס לגבי היעד – חיסול ישראל כולה, אלא רק על הטקטיקה להשגתו. שאול אריאלי הוא חסיד אדוק ומאמין נלהב בדת השלום. היותו כה דתי הוא הרכיב היסודי ביותר בתפיסת עולמו ובזהותו האישית, והיא נשענת כולה על האשליה שיש פרטנר בצד הפלסטיני לשלום. כשמתברר שאין פרטנר, ומעולם גם לא היה, הוא מוצא את הפתרון הקל: לשקר שבעצם יש פרטנר. ולעזאזל העובדות. להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.