'הארץ' שוב משקר לקוראיו, שוב כדי להשמיץ לשווא את צה"ל

רוגל אלפר קובע שיש להימנע לחלוטין מפגיעה בבלתי-מעורבים, וכי רק ישראל וארה"ב בעיראק ואפגניסטן אינן נוהגות כן. מילא השקר, מה יהיה עם הבורות

רקטות נורות לעבר ישראל מתוך ליבה של אוכלוסייה אזרחית בעזה, במהלך מבצע 'מגן וחץ'. צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90

רוגל אלפר זועם. בטור ב'הארץ' הוא מאשים את הרמטכ"ל, הרצי הלוי, בביצוע פשעי מלחמה במהלך מבצע "מגן וחץ". הסיבה: במבצע נהרגו גם בלתי מעורבים, והלוי ידע שזה מה שיקרה. אם הוא ידע שגם אזרחים ייפגעו (לא משנה שהוא ניסה לצמצם זאת כמה שניתן) ובכל זאת נתן את פקודת ההפצצה לטייסיו – הרי שהוא פושע מלחמה, הסיפור גמור.

לאחרונה עסקנו כאן כמה פעמים בשאלת הנזק ההיקפי, הנזק האגבי או הפגיעה בבלתי מעורבים – שמות שונים לאותה תופעה – בפעילות צה"ל. כל פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא מצערת ויש לשאוף להקטינה. טענתנו הייתה שאם משווים בין פעילות צה"ל לפעילות צבאות אחרים, המסקנה היא שצה"ל אכן פועל בהצטיינות להקטנת הפגיעה באזרחים.

את רוגל אלפר זה לא משכנע:

בתור מוצא אחרון… נאחזים בתואנה… [ש]"צבאות אחרים" — והכוונה בעיקר לכוחותיה של ארצות הברית באפגניסטאן ובעיראק — הרגו אזרחים, ובכלל זה ילדים, במספרים גדולים יותר לאין שיעור. כאילו שההרג ההמוני והמיותר לגמרי שביצעה ארצות הברית במלחמות נפשעות וחסרות טעם מסוגל להכשיר את "למחרת אושר הביצוע אף שידעו כי ייפגעו ילדים". האם אדם סביר מסוגל להצדיק כיום את המעורבות הצבאית ההרסנית של האמריקאים במדינות האלה? בדיבר "לא תרצח" אין תת־סעיף שמסייג "אלא אם כן כולם עושים את זה".

כלומר, לפי אלפר הטיעון של "צבאות אחרים" הוא מסך עשן: הוא מסתמך על השוואת פעילות צה"ל לשתי מלחמות מסוימות מאוד – מלחמותיה של ארה"ב בעיראק (2003- 2011) ובאפגניסטן (2001 – 2021). מכיוון שמדובר בשתי מלחמות נפשעות במיוחד, ברור שמבצעיה של ישראל ייראו טוב בהשוואה אליהן. אם נסלק את אותן מלחמות מהמשוואה, התמונה תיראה אחרת.

אלפר טועה כמובן, והאמת היא שהוא טועה בענק. אם רק היה טורח לבדוק ולהשכיל בנושא שהחליט לכתוב עליו, ולא לנסות לחפות על בורותו באמצעות להט מוסרי קדוש – הוא היה מגלה שגם במלחמות אחרות נזק היקפי הוא בלתי נמנע ואזרחים נפגעים.

בחלק מאותן מלחמות, בהחלט ניתן להצדיק את המעורבות הצבאית בהן. למשל המערכה של צבאות נאט"ו ב-1999 להפסקת הטיהור האתני נגד האלבנים בקוסובו. בנאט"ו טענו שהקמפיין ההוא נגד כוחות יוגוסלביה המתפרקת היה "המערכה האווירית המדויקת ביותר ובעלת הנזק ההיקפי הנמוך ביותר בהיסטוריה". אך במקביל ראשי הברית הכריזו על מדיניות של "אפס אבדות" – כלומר, שאיפה לאפס הרוגים מקרב חיילי הברית. כדי להגן על טייסיה, נאט"ו הורתה להם לטוס ולהפציץ מגובה רב של 15,000 רגל, ולסמוך על הטכנולוגיה שתמצא את המטרות הנכונות ליירוט.

התוצאה הייתה שורה של מחזות זוועה: הופצצו בנייני דירות, כפרים ורכבות. למעלה ממחצית המטרות היו תשתיות אזרחיות (שהיו גם בשימוש הצבא) – כמו מפעלים, תחנות כוח ותחנות טלוויזיה. זכורות במיוחד הפצצת מטה הטלוויזיה והרדיו הסרבי – שהוגדר מטרה צבאית, כי משם הופצה תעמולה פרו-סרבית – בה נהרגו 16 אזרחים; ההפצצות של גשרים, שהמשיכו גם לאחר שהתחוור כי אזרחים נהרגים בהן בעשרות; ההתקפות האוויריות על שיירות של פליטים אלבנים; והפגיעה בשגרירות הסינית בבלגרד.

בסך הכל, למעלה מ-500 אזרחים נהרגו על ידי הצד הדמוקרטי והנאור המלחמה, במהלך הקמפיין בן 78 הימים.

המלחמה ביוגוסלביה היא, כמובן, לא הדוגמה היחידה. הקמפיין של נאט"ו בלוב (2011) שהביא להפלת משטר קדאפי כונה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם "קמפיין מדויק מאוד, עם נחישות ברורה להימנע מהרג אזרחים". אך גם שם נהרגו בין 220 ל-400 אזרחים על ידי המדינות המשתתפות, בהן דמוקרטיות מערביות כגון צרפת, בריטניה, איטליה, קנדה ושוודיה.

לוב איננה המדינה האפריקנית היחידה, בה מדינות שרוגל אלפר היה רוצה להידמות אליהן הרגו אזרחים בסיטונות. ישנו גם הקמפיין הצרפתי בשנים 2013- 2022 נגד טרוריסטים אסלאמיים במאלי שבמערב היבשת. אין הערכות אמינות לגבי כמה אזרחים נהרגו על ידי כוחות צרפת באותו עשור; צרפת עצמה טוענת שמספר האבדות האזרחיות היה מינימלי – כמה עשרות.

אך היו כמה מקרים ידועים שמצביעים על ההיפך. בינואר 2021 הכוחות הצרפתים הפציצו חתונה במרכז מאלי והרגו למעלה מ-20 אזרחים, כי חשבו שמדובר בהתכנסות של טרוריסטים. הצרפתים גורסים עד היום (בניגוד לראיות רבות) כי במקום לא הייתה כל חתונה וכל ההרוגים היו מחבלים – מה שמסביר אולי כיצד הם שמרו על מספר רשמי נמוך כל כך של אזרחים הרוגים. חודשיים לאחר מכן, שישה אזרחים נוספים נהרגו בהפצצה עקב טעות בזיהוי. לאורך שנותיה של צרפת במאלי, הצטברו מקרים רבים נוספים כגון זה.

נמשיך בהתקפות הכטב"מים האמריקניות בפקיסטן, ששיאן היה במהלך תקופת נשיאותו של ברק אובמה (אם כי הן המשיכו עד 2018). התקפות אלה הרגו אלפי ג'יהאדיסטים, אך הן לוו בנזק היקפי רב ונהרגו בהן גם מאות אזרחים – אם כי ישנן מחלוקות קשות על המספר המדויק.

כשמדברים על פגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת, מקום של כבוד שמור למאבק נגד דעאש בסוריה ועיראק (2014- 2019) על ידי כוחותיה של קואליציה שכללה את ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק ומדינות רבות נוספות. בהפצצותיהן נגד המדינה האסלאמית נהרגו, לפי הערכות, בין 6,000 ל-9,000 אזרחים (כוחות הקואליציה הודו כי הרגו כ-1,500 אזרחים).

זכורה במיוחד ההתקפה על העיר א-רקה שבסוריה באוקטובר 2017, בה כוחות הקואליציה הודו כי הפצצותיהם הרגו 178 אזרחים, אם כי לפי הערכות אמינות יותר המספר הוא למעלה מ-700, ולפי 'אמנסטי' נהרגו למעלה מ-1,600 אזרחים בהפצצות האוויר והארטילריה.

מה המסקנה משורת הטרגדיות (החלקית מאוד) המפורטת לעיל?

שייתכן ונחרצותו של רוגל אלפר היא קצת נמהרת, ושיש לשבח ולא לגנות את מי שמנסה לצמצם טרגדיות כאלה כמיטב יכולתו; ושהדילמות המוסריות שצבאות מתמודדים איתן, כשהם נאבקים בטרור ובשאר כוחות הרשע, הן אמיתיות ונפוצות.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות