ההצגה חייבת להימשך

צעדת השיבה שהוגדרה בתחילה כ"בלתי אלימה" הוכיחה בינתיים שהיא רחוקה מההגדרה הזו. אך האלימות היא לא הטקטיקה היחידה, ולבמה עולה השיטה הפאליוודית הישנה והמוכרת. קבלו מקבץ עדכני

על שקרי צעדת השיבה הגדולה כתבנו כאן באתר 'פרספקטיבה' אתמול ואף עוד לפני שזו החלה.

על אף הצהרות המארגנים המוקדמות בדבר "מרי אזרחי" ו"צעדה ללא אלימות", מתבקש היה להצביע על תמיכתם והשתתפותם של ארגוני טרור (החמאס והג'יהאד האסלאמי בפלסטין), על סמל הצעדה ששיקף במקור את מחיקתה של ישראל (ושונה) ועוד.

מאז עברו הרבה מים בירדן ו"המאבק הבלתי אלים" הוכיח שהוא רחוק מלהיות כזה. כך מתחילת החודש  התרחשו בגבול הרצועה ניסיונות פיגוע בהם זריקת מטענים, בקבוקי תבערה וחבלה בגדר וכן ניסיונות פיגוע בנשק, רימונים, חגורת נפץ ועוד.

אך טקטיקת מאבק נוספת, ואולי העיקרית בסיפור הזה, נעוצה בדברים שנכתבו בניתוח שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי:

לא מופרך להניח שבראיית המארגנים, גלישה לאלימות תשרת את המסר שאותו הם מבקשים להעביר מכיוון שהיא תגרה את ישראל לתגובה, שתשחיר את פניה וכך תסייע להעצים את המהלך התודעתי המבוקש בזירה הבינלאומית כמו גם בזירה הפנים פלסטינית.

ואכן נראה שהמאבק הגדול הוא המאבק התודעתי. ובמאבק תודעה כמו במאבק תודעה – כישורי הדרמה מגוייסים, תפאורה מועמדת והאצבע מוכנה על כפתור ההקלטה.

לאורך הימים האחרונים, פורסמו ברשת כמה ידיעות שממחישות את תעשיית ה'פאליווד' על גבול רצועת עזה במסגרת צעדת השיבה. קיבצנו כאן כמה מהן:

  1. התפילה ( קרדיט: דף הטוויטר @TheMossadIL)

חבורה של צעירים כורעת לפני האל בתפילה מסורתית. לפתע אחד הצעירים קם ממקומו. הצופים אמורים להניח כי הוא נפגע מכדור צלף, אם כי אין לכך עדות ברורה בשטח. הוא עוזב את  קבוצת המתפללים ומתחיל לצלוע לפני המצלמות. עשרות אנשים שנקלעו למקום באורח פלא, מגיחים מאחורי המצלמה ומסייעים לבעל הפציעה העלומה בדרכו.

התוצאה: הן בתקשורת העולמית והן בזו הישראלית, הסיפור הופך לעובדה קיימת שמוכיחה את תוקפנותה של ישראל.

ב'הארץ' מספר  היום ב. מיכאל בזעזוע על מקרים שראה "במו עיניו".

 ראיתי מתפללים כורעים. המתפלל הראשון שקם מתפילתו, נוּקַב. צלף בחר גם בו וחורר בו חור.

ברשת הטלוויזיה האמריקנית MSNBC החיילים הישראלים תוארו כמי ש"עומדים על גבעה וקוטפים מפגינים באש צלפים". "הדברים מוקלטים", נאמר שם, וכך דווח שם על המקרה:

The shooting of this young man as he prayed near the border fence

PALLYWOOD IN ACTION

Pallywood in action!Palestinian rioters in Gaza staged a scene where "innocent" people are seen praying, and one of them is suddenly getting "shot" at. It deserves an Oscar!Via The Palestinian lie השקר הפלסטיני

Posted by Hananya Naftali on Monday, April 2, 2018

 

  1. כדור הפלאים (קרדיט: Israellycool)

צילום שגרתי למדי בשטח ההפגנה. לפתע, קול בלתי מזוהה מפלח את האוויר (שניה 20), ייתכן שיריית כדור. המצלמה נעה בחדות בדיוק לכיוונם של ארבעה מפגינים. בין רגע, שכובים הארבעה במוקדים שונים וקוראים קריאות שבר. הייתכן שכדור אחד הצליח לעבור דרך ארבעתם בו זמנית?

رصاص الاحتلال المتفجر يصيب 3 شبان دفعة واحدة

#شاهد رصاص الاحتلال المتفجر يصيب 3 شبان دفعة واحدة خلال مشاركتهم في مسيرات العودة على حدود القطاع

Posted by Shehab News Agency on Tuesday, April 3, 2018

 

  1. תמונה מספרת (קרדיט: @AnarchoZionist)

פצוע פלסטיני מפונה במהירות ממקום האירוע: מימינו מצלמה; לצידו מפניו העולצים; במרכז הפצוע עצמו, שמח וטוב לב.(בארגונים פרו פלסטיניים משתפים את התמונה גם כן, ייתכן שבגאווה על שמחת המאבק).

 

 

  1. תמונה חתוכה

תמונה ובה חמישה מפגינים אוחזים ידיים ורצים הופצה באתרי החדשות השונים.

כאן בישראל, היא פורסמה בין היתר על ידי ח"כ אחמד טיבי שהוסיף בפאתוס ובסרקזם:

"צעירים פלסטינים יוצרים שרשרת אנושית כדי לגונן על צעירה מירי צלפים של הצבא ה'מוסרי ביותר בעולם'"

תמונת המפגינים פורסמה גם ב-BBC (ייתכן שהוחלפה), ב'הארץ' ובאתרי חדשות נוספים.

אלא כפי שהראו כמה גולשים (בין היתר עמנואל מילר), תמונת המפגינים הרצים בבהלה (גם אבחנה זו מסוייגת לאור פניהם הזורחות של שניים מהם), היא חלק מתמונה רחבה יותר, בה נראים כמה מפגינים יושבים בצד ברוגע, חלקם  אף מביטים במחזה המנוסה בתמיהה.

 

  1. הנער שנורה בגבו

עבד אל-פתאח עבד א-נבי, היה פלסטיני בן 18 שנהרג מירי צה"ל. סרטון שהפיצו מקורות פלסטיניים מתעדים את רגע הירי ונפילתו לאדמה. גם בכלי התקשורת הישראלים פורסם הסרטון. ב'כאן'-תאגיד השידור,  בוואלה, ב-YNET ועוד.

ב'הארץ' הגדיל ב. מיכאל לעשות, ובמאמר שפרסם הבוקר ב'הארץ' תיאר את המקרה כחלק ממסע הציד של הצלפים השוחרים לטרף:

במו עיני ראיתי נער זוחל אל צמיג שהיה זרוק בשדה. הוא אחז בצמיג ורץ חזרה, מתרחק מן הגדר. סביבו נראות בבירור פקעות אבק קטנות של קליעים מחטיאים. נער אחר חש לעזרתו. רק מטרים ספורים הוא הספיק לרוץ בטרם נוקב וצנח כאבן. כלימת הפספוסים נמחתה.

צפייה בסרטון מורחב שפורסם בעמוד הטוויטר TheMossadIL לא מספקת פרטים חד משמעיים על הארוע אך בהכרח מעלה שאלות. כך בסרטון המורחב, הריצה עם הצמיגים נראית כמו סוג של תחרות או מירוץ שליחים כשברקע נשמעות תשואות הקהל. התחושה היא שהמצלמה אורבת לתמונת פגיעה של אחד הרצים. האם זהו סוג של משחק? מבחן אומץ? ציפייה לרגע שיצולם ויופץ בעולם? לא ניתן לומר בוודאות, אך כדאי לכל הפחות לשאול.

 

  1. נערה פלסטינית "נלכדה בעדשה"

בניגוד לשאר הסרטונים שהובאו כאן, לפנינו הפקה של ממש. במשך דקות ארוכות עוקבות המצלמות אחר ילדה פלסטינית אוחזת צמיג ["במטרה להנציח את מותו של עבד פאתח (הנער מהסעיף הקודם) שנהרג בגבול עזה על ידי ישראל"].

צילומים מקצועיים ואיכותיים יספרו לנו את סיפורה, עד שלפתע נראה אותה מפונה על אלונקה. פציעתה תיוותר חבויה מעיננו לעד.

https://www.facebook.com/palplusenglish/videos/2051477334869275/?hc_ref=ARQ1fRWCbcybpFlvK_Vse-ACavUnyI19kwuH-hMdquBVb7MgSf4aL4b6iBxyI98JjJc

 

  1. כשפאליווד פגש את הוליווד (קרדיט: Israellycool)

במדינה קטנה כישראל, כל הגעת מפורסם מעוררת התרגשות רבה. כך נתבשרנו לאחרונה על ידי "מרכז המידע הפלסטיני" כי השחקנית קתרין הייגל, המגלמת את ד"ר איזי סטיבנס בתוכנית הטלוויזיה "האנטומיה של גריי" היא למעשה "רופאה צרפתיה שהגיעה לסייע לפצועים הפלסטיניים ברצועת עזה". את הפוסט המופרך פירסם "מרכז המידע הפלסטיני" שהספיק אף לפרסם התנצלות. "אנחנו מחוייבים לאמת ולחדשות אמינות", נכתב בה. נמשיך לעקוב. 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות