הטיטאניק טובעת או דוהרת במלוא הקיטור?

מה מוצאים אם בודקים את הטענות של פרופ' גבי וימן, שכתב ב'הארץ' שהאקדמיה הישראלית כולה שוקעת למצולות?

 

קינה נוגעת ללב פרסם ביום שישי האחרון הפרופ' גבי וימן ב'הארץ' (האקדמיה טובעת וקברניטיה ישנים, 26.5).

לפי וימן, האוניברסיטאות הישראליות "עושות דרכן למצולות בעקביות ובהתמדה".

אבוי. מדוע? לאחר שהוא מסיים להאשים את המכללות הרבות ש"נהפכו לפס ייצור של תעודות ותארים", מכללות ש"לרבות (מהן) רקורד מפוקפק", מתפנה וימן להאשים את המדינה עצמה ואת "רצף הגזירות הכלכליות" שהנחיתה על האקדמיה. כך ויימן:

לא די בכך שהאוניברסיטאות מאבדות סטודנטים ואת שכר הלימוד שלהם, הן גם סובלות מסדרה מתמשכת של קיצוצים תקציביים של משרד האוצר

וטענה נוספת:

על סיפוני האוניברסיטאות השוקעות מתמעטים אנשי הצוות המוכשרים והמבטיחים. "בריחת המוחות" היא עובדה קשה ומעציבה

לסיום מייחל וימן ל:

הקפדה על רמת המחקר וההוראה, שתשיב את האוניברסיטאות למיקומים מכובדים בדירוגים בעולם.

מה מכל זה מדויק?

מעט מאד. האוניברסיטאות לא סובלות מקיצוצים תקציביים. ההיפך הוא הנכון. דו"ח שערך מרכז המחקר של הכנסת, מצא שתקציב האוניברסיטאות מצוי במגמת עליה משמעותית, מ 4.2 מיליארד שקלים בשנת 2000, ל 6.6 מיליארד שקלים בשנת 2014.

"בריחת המוחות" קשה ומעציבה? יש יותר מדרך אחת להסתכל על העניין הזה. למשל כעניין פשוט של היצע וביקוש. אם האוניברסיטאות בישראל מעניקות מדי שנה תואר דוקטור למספר אקדמאים הגבוה פי שלושה ממספר המרצים המועסקים בכלל האוניברסיטאות, אך טבעי שעודפי ההיצע יתנקזו למקומות שבהם יש ביקוש.

וימן, כאמור, רוצה לראות "הקפדה על רמת המחקר", בתקווה שכך ישובו המוסדות האקדמיים הישראליים "למיקומים מכובדים בדירוגים בעולם".

אלא שלא ברמת המחקר טמונה הבעיה, אלא בסוג המחקר. העובדה היא שנוכחותה בדירוגים העולמיים אינה צונחת. היא אפילו לא שומרת על מקומה, אלא מטפסת לאטה ושולחת שתי נציגות לרשימת מאה המוסדות המעולים בעולם (העברית והטכניון), ועוד אחת (מכון ויצמן), על סף הרשימה.

היתכן שקינתו של וימן, פרופ' לתקשורת באוניברסיטת חיפה הבלתי מדורגת (לא נמנית על 500 הטובות בעולם), היא בעצם קינה פרטית?

המגמה ברורה: הסטודנטים בישראל נוטשים את הפקולטות למדעי הרוח והאמנות, אבל מציפים את מדעי הטבע, ההנדסה והמחשב. אם היה וימן פרופ' לפיזיקה או מחשבים, ולא לתקשורת, היתה הכיתה שלו שוקקת סטודנטים שאפתנים, ששוק העבודה ממתין להם בזרועות פתוחות. במקרה כזה, לא בטוח שהאקדמיה שלו היתה "שוקעת למצולות".

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע.
    – וינסטון צ'רצ'יל, ה-4 ביוני, 1940.
    0000000000000000000000000000000000000000000000

  2. עברתי על התגובות למאמר של וימן ונחרדתי. לא מדובר ב"אנשים חושבים" אלא באנשים ששונאים . ניתן לספור על יד אחת תגובות ענייניות. התחושה היא שהאתר העיתון "הארץ" מעודד בעקיפין שיח של שנאה.

  3. דירוג האוניברסטאות שפירסמתם הוא מלפני 3 שנים ומאז השתנה היום ישנן רק 2 אוניברסיטאות (העברית והטכניון) אודה אם תתקנו

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות