הכחשת הזכות לאמינות טענה של מנהל מחלקת המענקים של הקרן החדשה לישראל ב'מעריב' לא מחזיקה מים. אפרת רוט-הלוי | 24.10.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס הכחשת הזכות לאמינות (24.10.11) יובל ליבנה, מנהל מחלקת המענקים של הקרן החדשה לישראל, יצא כנגד טענתו של העיתונאי בן כספית מלפני מספר שבועות בדבר המשך תמיכתה של הקרן החדשה בארגונים אנטי-ישראליים. בטור שפרסם ב'מעריב' ("התקופה השחורה", 10.10.11) כתב: כשמתפרסם עוד מאמר של בן כספית על הקרן החדשה לישראל, נשמעת אצלנו במסדרונות הקרן אנחה: שוב ציטוטים של נתונים מעוותים, שוב הסתמכות על ארגונים מפוקפקים. ליבנה מרבה לתקוף בטורו את הנתונים המעוותים לכאורה עליהם מסתמך בן כספית, אך אינו מסביר מדוע לדעתו הנתונים מעוותים ולא מספק נתונים סותרים. בפעם הכמעט יחידה בה הוא מנסה להביא דוגמא לצדקת דבריו, הוא טוען: …באוגוסט 2010 החליטה הנהלת הקרן על קווים מנחים למתן מענקים. הקווים הללו קובעים במפורש כי לא יינתנו מענקים לארגון שעוסק ב"פעילות להכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ריבונית בתוך מדינת ישראל"… כל הארגונים הנתמכים על ידי הקרן עומדים בקווים המנחים הללו, והטענה של כספית כאילו הקרן "מנהלת קמפיין לשלילת זכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי" היא, לפיכך מופרכת מהיסוד. ליבנה טוען שהקרן החדשה לישראל לא תומכת בארגונים המכחישים את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ריבונית בתוך מדינת ישראל. אולם לא בטוח שהוא צודק. ארגון "עדאללה" זוכה לתמיכה כלכלית מהקרן החדשה על פי פרסומי הדוחות הכספיים שלה, ועל פי פרסומי ארגון "עדאלה" עצמו. בשנת 2007, הארגון חיבר את "החוקה הדמוקרטית", אשר קוראת להחליף את היסודות היהודיים במדינה במסגרת "דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית". הגירה יהודית, לדוגמא, תאושר מ"טעמים הומניטאריים". חסן ג'יברין, מייסד ומנכ"ל הארגון, התבטא לא מזמן כי הפלסטינים אינם יכולים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית מכיוון שהכרה זו תסמן עבורם כניעה, פגיעה בכבודם העצמי כעם ומחיקת הנרטיב הפלסטיני. דברים אלו פורסמו רק לפני כחודש, כששאלת ההכרה הפלסטינית במדינה היהודית עלתה שוב על הפרק. האם ארגון "עדאלה" עומד בקווים המנחים של הקרן החדשה הקובעת כי לא תממן ארגון המכחיש את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ריבונית בתוך מדינת ישראל? לא בטוח. ליבנה כתב – ו'מעריב' פרסם – טור דעה שכולו התקפה נגד בן כספית אך ללא שום הסברים מגובים בהוכחות, וכשהוא כן טען דבר מה, מסתבר שטענה זו לא לגמרי מדויקת. מדוע, אם כן, לפרסם את הטור הזה בכלל?