'הניו יורק טיימס', 'הארץ' ו'מעריב' – ניסוי אמפירי

מה שטוב לניו יורק טיימס, לא מספיק טוב ל'מעריב'. מדוע מפחד העיתון לפרסם תיקון של טעות שהוא מודה בה?


מה שטוב לניו יורק טיימס, לא מספיק טוב ל'מעריב'. מדוע מפחד העיתון לפרסם תיקון של טעות שהוא מודה בה?


שני עיתונים פרסמו באותו היום את אותה הטעות, וזאת יום לאחר שבעקבות פניית 'פרספקטיבה' עיתון שלישי כבר תיקן טעות זהה במהותה. העיתון הראשון – 'הניו יורק טיימס' –  נחשב לאחד מהעיתונים המשפיעים בעולם וסמל לסטנדרט מקצועי גבוה. העיתון השני הוא 'מעריב'. 'פרספקטיבה', ועמותת האחות שלה בארה"ב, 'קאמרה', פנו באותו היום לשני העיתונים. בעוד אחד מהם החליט לפרסם תיקון מלא, העיתון השני מסרב לפרסם תיקון, ובחר בדרך מקורית "לתקן".

 

הטעות ששלושת העיתונים היו שותפים לה, הייתה בנוגע למספר האסירים הפלסטינים שישראל עמדה לשחרר,  ואשר נדונו למאסר עולם. ב'מעריב' ("דמעות משפחות הקורבנות והשמחה ברחוב הפלסטיני", 29.10) נטען כי רק אחד מבין 26 האסירים לא נדון למאסר עולם:

 

סביב השעה חצות בלילה זה יקרה. ברכבים ממוגנים ותחת אבטחה כבדה תשיב מדינת ישראל 26 מחבלים, בהם 25 אסירים שנידונו למאסר עולם…

 

ה'ניו יורק טיימס' ("Prisoner Release Stirs Anger in Israeli Coalition", 29.10) פרסם כי רק שניים מתוך 26 האסירים לא נדונו למאסר עולם:

 

The 26 prisoners, who are expected to be freed early Wednesday, were convicted of killing Israelis between 1984 and 1994, some in notorious attacks that are seared into the nation’s memory. All but two were serving life sentences — eight were imprisoned for killing more than one person — prompting emotional pleas from their victims’ relatives.

תרגום:

26  האסירים אשר שחרורם צפוי בשעות המוקדמות של יום רביעי, הורשעו בגין הריגת ישראלים בין השנים 1984 ל-1994, חלקם בפיגועים ידועים לשמצה שנצרבו בתודעת האומה. כולם למעט שניים מרצים מאסר עולם – שמונה נאסרו בשל הרג של יותר מאדם אחד – מה שגרם לבקשות רגשיות ממשפחות הקורבנות.

יומיים קודם לכן 'הארץ' באנגלית  פרסם כי:

 

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי כל האסירים המיועדים לשחרור היו מעורבים בפיגועים לפני החתימה על הסכמי אוסלו ונדונו לתקופות מאסר של 17 עד 28 שנים בכלא.

 

שלושת העיתונים טעו. כל האסירים ששוחררו השבוע למעט שלושה נדונו למאסר עולם אחד לפחות. היוצאים מן הכלל הם מוקבל מחמד בדווי נאג'ח (38 שנים), עאשור מסבאח חליל מוחמד (30 שנים) וקרעאן עזת מוסא מוסא (28 שנים). את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר השב"ס.

'פרספקטיבה' ו'קאמרה' פנו בערך באותו השעה ל'ניו יורק טיימס' ול'מעריב'. ה'ניו יורק טיימס' השיב במהרה כי הם בודקים את הנושא, ולאחר מספר שעות תיקנו את הכתבה באתר, תוך כדי שהם מציינים בתחתית העמוד את מהות התיקון. למחרת הם פרסמו תיקון מלא גם בעיתון המודפס. כאמור, גם 'הארץ' באנגלית הזדרז לפרסם תיקון ברור יומיים קודם לכן.

ומה עשה 'מעריב'? במקום לפרסם תיקון מלא, הסתפק בהכנסת המידע הנכון בכתבה חדשה. בכתבה "תור הזהב של אבו מאזן" ('מעריב', 31.10) לאחר שנסקר השיפור במעמדו של אבו מאזן, נכתב:

מעמדו של אבו מאזן צפוי עוד להתחזק עם הפעימות הבאות, שבהן ישוחררו אסירים "כבדים" יותר. אתמול יצאו לחופשי 26 מחבלים, 23 מתוכם נדונו למאסר עולם.

רק קורא דקדקן במיוחד יבין שיש בכך שיש מידע שונה מזה שפורסם יומיים קודם לכן. 'הניו יורק טיימס' וגם 'הארץ' כנראה חשים שכתפיהם רחבות דיין על מנת להודות בפה מלא בטעות וליידע בכך את קוראיהם. 'מעריב' לעומת זאת, על אף שהודה בטעות, חסר כנראה את הביטחון העצמי ומבקש "לתקן" בסתר.


 

השגיאה המדוברת אולי איננה טעות ברומו של עולם, אבל דווקא בשל כך יש בה ללמד אף יותר על רוח העיתון. בטעויות הגדולות קשה יותר לעיתון לחמוק מן הלחץ הציבורי לפרסם תיקון. אבל במקרים כגון אלה, בהם הטעות איננה ניכרת, ואף לא כל כך משמעותית, רק המסירות של עיתון לעקרונות הדיוק והיושרה, וחובתו האתית כלפי קוראיו יכולים להניע אותו להתעקש ולתקן כל טעות. 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות