הנקודה הארכימדית באסטרטגיה האיראנית, כפי שהם עצמם מתארים אותה

האם תופתעו להיווכח שהאמונה היוקדת של האייתולות שניצחונם על ישראל מובטח, נובעת ממה שהם קוראים בעיתון 'הארץ'? והאם יש להם על מה להישען?

סוכן החלשה פנימית בשירות האויב. אלוף בן (צילום: אמיר לוי פלאש 90)

במוצאי שבת האחרונה, כמעט שתי יממות לאחר פרוץ המלחמה עם איראן, התפרסם ב'טהארן טיימס' מאמר מעניין שביטא בצורה כנה את עמדת משטר האייתולות כלפי המלחמה.

אני ממליץ לכל אחד לקרוא אותו, כאן בקישור. מי שהאנגלית קשה לו יכול כמובן להעלות אותו ל ChatGPT ולתרגם אותו לעברית.

המאמר, המכנה אותנו "הכיבוש הרוצח תינוקות", (האם הרפרנס מוכר?) מביע אופטימיות באשר לתוצאותיה הסופיות של המערכה. הוא טוען שתגובת איראן למתקפה הישראלית משקפת "כבוד וסבלנות אסטרטגית", חוגג את הפגיעות המדויקות של הטילים האיראניים ב"אתרים הרגישים ביותר של הצבא הציוני", מכריז שהשגת נשק גרעיני היא ערובה חיונית להישרדות איראן, ומזלזל בסיכול הממוקד של בכירי משמרות המהפכה, אותם הוא מתאר כ"קשישים" שממילא עמדו על סף פרישה לגמלאות והעברת המקל לקצינים צעירים יותר, וישראל רק זיכתה אותם בכבוד העליון להיות שהידים בדרך לירושלים.

ללב העניין מגיע המאמר כשהוא מעלה את מה שהוא מכנה "שאלה יסודית": והיא: "האם לישות הציונית יש את החוסן הפנימי לשרוד עד 2040?"

בתשובה, מפנה המאמר למאמרו של עורך 'הארץ' אלוף בן, מלפני ימים אחדים, ששאל בדיוק את אותה שאלה. מתברר שדוברי האייתולות שואבים עידוד מהשאלה שהעלה עורך 'הארץ', אותה הם מתארים "עדות פנימית מהעיתונות העברית, שזורה בפחד ובהודאה".

בהמשך המאמר מסתבר שהאיראנים שואבים עידוד מכך שישראל היא, לפי מסקנתם, "המשטר היחיד בעולם שבו המתנחלים עצמם דנים בפומבי כמה זמן עוד נותר לו. אין עוד מדינה בעולם שבה האזרחים שואלים בגלוי: "מתי תקרוס מדינתנו?" או "כמה זמן עוד נישאר על המפה?" אפילו במלחמות אזרחים עקובות מדם, הלבנונים, התימנים או האוקראינים לא שאלו שאלות קיומיות כאלה."

וכך, על סמך רוחות הנכאים והיאוש הנושבות מדפי 'הארץ' בפרט והעיתונות הישראלית בכלל, מסיק המשטר האיראני שישראל "במצב של קריסה צפויה… מתפוררת מבפנים, קרועה בין פלגים לוחמים, נטולת אמון, ומלאת אזרחים מיואשים."

"לסיכום", קובע המאמר, "דבריו של אלוף בן מאשרים את צדקת דבריו של האימאם חמינאי, שאמר שוב ושוב שהישות הציונית לא תשרוד עד שנת 2040."

והנה לנו, ישר בפרצוף, נזקה של התקשורת הישראלית ותוצאותיה החמורות של המלחמה הפסיכולוגית חסרת הרסן שהיא מנהלת נגד החברה הישראלית.

תמונת המציאות הכוזבת שהיא מפיצה, המציגה אותנו כחברה חלשה כקורי עכביש, מפיחה עזוז באויב. הוא תוקף אותנו כי הוא מקווה לשבור אותנו. הוא מקווה לשבור אותנו כי הוא חושב שהשבירה בהישג יד. הוא חושב שהשבירה בהישג יד כי אנחנו מצטיירים בעיניו, בתקשורת שלנו, כשבירים וחלשים.

אבל אנחנו לא. למעשה, ההיפך הגמור מזה הוא הנכון. כל מדדי האושר והשגשוג האנושי ממקמים את ישראל בצמרת העולמית של האופטימיות באשר לעתיד. וכשבודקים את מצב הרוח בקרב הצעירים, מגלים שהדורות הצעירים בישראל הם במקום השני בעולם כולו באופטימיות ובביטחון שהם חשים כלפי העתיד. כלומר – המציאות שמתוארת בתקשורת, פשוט שקרית. היא אולי משקפת את הלך הרוח בקרב הקומץ הפוסט ציוני הזועם והמתוסכל ש'הארץ' הוא בטאונו, אבל כלל לא את הלך הרוח הישראלי הרחב.

איזו טרגדיה. אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו חלשים, האויב מאמין, תוקף ומסב לנו אבידות, ואז מגלה שההיפך הוא הנכון. ומי יחזיר לנו את כל בנינו ובנותינו המשלמים בנפשם, גופם וחייהם על האשליה הזו שהתקשורת מטפחת אצל האויב?

הצעתי לאלוף בן להציע את הזווית שלו על העניין. תגובתו: "אין לי זווית. כתוב מה שתמצא לנכון"

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות