הקול קול הוואקף, והידיים ידי 'מעריב'

עיתון 'מעריב' מתאמץ לא רק לבלבל את קוראיו בכל הנוגע לגשר המוגרבים בירושלים, אלא גם לבלבל בין עובדות לטענות שקריות ובכך לשמש שופר לתעמולה אנטי-ישראלית ואנטישמית.

בירושלים מתחיל לתפוס מקום מרכזי בכותרות הימים האחרונים בעקבות החלטתו של מהנדס העיר ירושלים להוציא עבורו צו סגירה. הגשר, אשר מהווה תחליף זמני לסוללת העפר שהובילה לשער המוגרבים ושהתמוטטה חלקית ב-2004, הוגדר כמבנה מסוכן על ידי מהנדס העיר. חשיבותו של שער המוגרבים הוא בכך שהוא מהווה את הכניסה היחידה להר הבית לכל מי שאינו מוסלמי.

למרות שהוא מרבה לדווח על הנושא הטעון, עיתון 'מעריב' לא מתאמץ לעשות בו סדר עבור קוראיו. אתמול פורסמו בעיתון (פעמיים באותה מהדורה!) שקרים בוטים שנאמרו בנושא מבלי לתקן, לאזן, להסביר או להפריך אותם, והיום העיתון כבר בלבל בין דיווח עובדתי לטענה שקרית.

ידיעה קצרה שפורסמה אתמול (11.12.11) תחת הכותרת "ירדן לישראל: 'מתנגדים לסגירת שער המוגרבים'", ציטטה את תגובתם של שר החוץ הירדני ושל שר הדתות הפלסטיני ל"סגירת שער המוגרבים" מבלי לתת שום קונטקסט – כפי שאמור להיות מקובל בידיעה עיתונאית – על מה הם מגיבים בכלל, מי סוגר את השער ומדוע. כלומר הידיעה כולה מורכבת מהתבטאויותיהם של השניים ללא שום אינפורמציה נוספת.

ומה אומר אותו שר דתות פלסטיני, ד"ר מחמוד אלהבאש?

הטענות על מצבו המסוכן של הגשר הן מגוחכות, אבל גם אם זה נכון – הגשר הוא חלק ממתחם מסגד אל-אקצא ושייך לוואקף (ההקדש) המוסלמי, ולכן רק למוסלמים יש זכות לעשות זאת.

מילא שהד"ר מגחך על מצבו הרעוע של הגשר, הוא גם מסביר לכתבי 'מעריב' כי הגשר הוא חלק ממתחם אל-אקצא. הקשר בין גשר המוגרבים לבין מתחם מסגד אל-אקצא מוכר לכל מי שמבקר ברחבת הכותל המערבי, אך לטובת מי שאינו בקיא בגיאוגרפיה של העיר העתיקה נאמר בפשטות כי הגשר אינו חלק מהמתחם ומעולם לא היה. כפי שניתן לראות בתמונה, מתחם אל-אקצא מתחיל היכן שהגשר מסתיים.

באדום מסומן מתחם הר הבית ובירוק מסומן גשר המוגרבים

אך, כאמור, כתבי 'מעריב' עמית כהן ורימון מרג'ייה לא טרחו להוסיף משפט עובדתי אשר יאזן ו/או יתקן את דבריו המופרכים של השר הפלסטיני והותירו את קוראיהם עם המחשבה שאכן כך הם פני הדברים.

כעבור מספר עמודים פורסם ראיון שערך הכתב רימון מרג'ייה עם המופתי הכללי של ירושלים, השייח מוחמד חוסיין. על האובייקטיביות של מרג'ייה ניתן ללמוד כבר מהפסקה הראשונה של הראיון. כך הוא כותב:

המופתי הכללי של ירושלים, השייח מוחמד חוסיין, כועס מאד. באותו שבוע שבו שרפו מבואה של מסגד בכפר ברוקין בגדה המערבית, הוציאה עיריית ירושלים צו סגירה לגשר המוגרבים. אם לא די בכך, באה גם הצעת החוק להשתיק את המואזינים במסגדים.

מה הקשר בין מעשה פלילי, פעולה טכנית ולגאלית של עיריית י-ם והצעת חוק כלשהי? הקשר הוא בראשו של הכתב אשר אונס את שלושת המקרים הללו לכדי כפיפה אחת (על כך יש להוסיף שאין הצעת חוק "להשתיק" את המואזינים, אלא להגביל את עוצמתם בשעות מסוימות).

קריאת הראיון בין מרג'ייה לחוסיין מעלה את התחושה שמדובר בשיחה בין השייח' לבין דוברו ולא בראיון עם עיתונאי:

[מרג'ייה:] מה התגובה שלך לצו שהוציאה עיריית ירושלים לסגירת שער המוגרבים?

[חוסיין:] זו פגיעה במסגד אל-אקצא, הגשר הוא חלק מהמתחם, ומה גרם למצב הזה? החפירות שהם עשו, איך זה יכול להיות שמשתמשים בכלים כבדים ליד עתיקות, זה יפגע בהן.

תשובתו של חוסיין מדהימה בכך שאין בה אפילו מילה אחת של אמת –  סגירת הגשר לא פוגעת במסגד אל-אקצא; הגשר אינו חלק מהמתחם; מצבו של הגשר לא נובע מחפירות כלשהן; ואף גורם ישראלי לא השתמש בכלים כבדים ליד עתיקות. היחידים שכן השתמשו בכלים כבדים ליד עתיקות, ועוד על הר הבית עצמו, הם אנשי הוואקף המוסלמי, עובדה שהופכת את מילותיו של המופתי לצבועות וחצופות במיוחד. כפי שכתבנו כאן לא פעם, הוואקף המוסלמי גרם להרס קולוסאלי של ממצאים ארכיאולוגים מכל התקופות כאשר ביצע חפירות בלתי חוקיות באזור של הר הבית המכונה אורוות שלמה. יתרה מזאת, החפירה הקרימינאלית המוסלמית דווקא כן איימה למוטט חלקים הן מהכותל הדרומי והן מהכותל המזרחי של מתחם הר הבית וגורמים ישראליים נאלצו לבצע חיזוקים ושיפוצים על מנת למנוע קטסטרופה שכזו.

האם הכתב החרוץ התייחס למשהו מהעובדות והנתונים הנ"ל? האם הקשה על מרואיינו ועימת אותו עם המציאות כפי שמוטל על עיתונאי אחראי לעשות? התשובה היא כמובן שלילית. מרג'ייה המשיך לשאול את המופתי שאלות נימוסיות חסרות שיניים.

היום המשיך 'מעריב' בגישתו הבלתי מקצועית ופרסם כבר בעמוד 2 ידיעה תחת הכותרת "מסתמן: משלחת ירדנית תכריע את גורלו של גשר המוגרבים". שוב הידיעה חסרת קונטקסט. שוב לא מודגש כי שער המוגרבים הוא השער היחיד דרכו רשאים לא-מוסלמים להיכנס להר הבית. אלא שהפעם החליטו ב'מעריב' לעלות מדרגה. לקראת סוף הידיעה נכתב:

בוואקף מטילים ספק בכוונות של ישראל ומביעים חשש כבד כי הכוונה הנסתרת מאחורי תוכנית הסגירה היא להרוס את גבעת המוגרבים, שנחשבת כחלק ממתחם אל-אקצה.

הטענה השקרית של שר הדתות הפלסטיני ושל המופתי הירושלמי יצאה מהגרשיים של הציטוט הסובייקטיבי והפכה כעת לעובדה אובייקטיבית תחת קולמוסו של העיתונאי. הרי לא נכתב על גבעת המוגרבים "שנחשבת לטענתם כחלק ממתחם אל-אקצא" או "שהם מגדירים כחלק ממתחם אל-אקצא", אלא פשוט "שנחשבת כחלק ממתחם אל-אקצה". זהו ניסוח המוביל את הקורא להבנה כי כך הם פני הדברים, מכיוון שהם מוצגים כעובדה ולא כטענה. אנחנו עוד עלולים לחשוב שרימון מרג'ייה החתום גם על ידיעה זו (ביחד עם אלי ברדנשטיין ודליה מזורי), הושפע כל כך ממרואייניו מאתמול שהוא החליט לאמץ את גישתם השקרית ולספק את שקריהם כעובדה לקוראי 'מעריב'.

העובדה שגורמים מהאיסלאם הקיצוני, מהאקדמיה העולמית והישראלית ומארגוני שמאל קיצוני מנסים למחוק את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לירושלים תוך המצאת היסטוריה חדשה כבר אמורה להיות מוכרת לקוראי 'פרספקטיבה'. מכיוון שהקמפיין כולו מבוסס על שקרים מובהקים אין כל סיבה לתת להם במה חסרת ריסון בעיתוני ישראל, ובודאי לא לאמץ את אותם השקרים כמו היו עובדות היסטוריות. האין זה תפקידה של העיתונות לחשוף שקרים ושחיתויות?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות