'ידיעות אחרונות': "הרשות הפלסטינית דבקה בכל ההסכמים שעליהם חתמה" האמת הלא נוחה היא שהרשות מעולם לא חדלה להפר את ההסכמים על כל צעד ושעל שלומי בן-מאיר | 13.03.25 | הראיס מחמוד עבאס (צילום: עיסאם רימאווי/ פלאש90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בטורו האחרון ב'ידיעות אחרונות', קורא סבר פלוצקר להעביר את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית, לאחר ששלטון חמאס שם יחוסל. למה דווקא לה? פלוצקר מסביר: נכון, הרשות אינה שכן סימפטי, בלשון המעטה, אבל היא דבקה בכל ההסכמים שעליהם חתמה המכירים בישראל ובזכותה לביטחון ושלום. שלטונה הוא לכן הפתרון היחיד הסביר לרצועת עזה. אם פלוצקר היה מסתפק בלהסביר שהרש"פ היא הרע במיעוטו לעומת החלופות, על אף מגרעותיה, ניחא. אך כשהוא טוען שהיא "דבקה בכל ההסכמים" עליהם היא חתמה, ושהיא מכירה בזכותה של ישראל לביטחון ושלום, הוא שוגה באופן גס ומטעה את קוראיו. האמת היא שהרשות הפלסטינית הפרה את הסכמי אוסלו עליהם חתמה עם ישראל, באופן סיטוני וכבר מיד לאחר החתימה. ההפרות הרבות הלכו והצטברו עד ימינו, וסיכום של כולן יהיה ארוך כאורך הגלות. לכן, כדי להדגים עד כמה הרש"פ אכן דבקה בהסכמים שחתמה עליהם, בחרנו להציג את ההפרות המרכזיות והחמורות ביותר, הנמשכות עד היום: עידוד טרור כשדנים בהכרה הפלסטינית בזכותה של ישראל לביטחון, חשוב להזכיר את הסוגייה שעיתונאים ישראלים נוטים להתעלם ממנה בשיטתיות – העובדה שמזה שנים, הרשות הפלסטינית מספקת לטרור תמריץ כלכלי מכריע, בדמות המשכורות שהיא משלמת למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות המחבלים ההרוגים – לאחר מעשה ולכל החיים. פלסטינים שרצחו ישראלים צפויים לקבל שכר אשר יגדל עם השנים למעל עשרת אלפים שקל בחודש. מדובר בלמעלה ממיליארד שקל בשנה מתקציב הרשות – פי כמה יותר מתקציב הזרוע הצבאית של חמאס, לדוגמה – שהולכים לעידוד הטרור והנצחתו. רק לאחרונה פורסם כי לאורך השנים הרשות שילמה מעל 500 מיליון שקל למחבלים ששוחררו בעסקת החטופים, וכי 316 מהם הפכו למיליונרים בעת שהותם בכלא. בפברואר השנה, היו שדיווחו כי הרשות הפלסטינית ביטלה את מדיניות תשלום המשכורות למחבלים שלה לאור הלחץ הבינלאומי. כפי שדיווחנו, יו"ר הרשות מחמוד עבאס ומפלגתו הבהירו בפורש שמדובר בספין, וכי המשכורות תמשכנה לזרום לכיסי הטרוריסטים ומשפחותיהם. חשוב לציין כי מחבלים רבים שרצחו ישראלים השתייכו לכוחות הביטחון הפלסטיניים או לתנועת הפת"ח. על מקרים כאלה ואחרים כותב ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: עבור האסירים מקרב כוחות הביטחון תקופת המאסר בישראל נחשבת לצורכי ותק, ולכלל האסירים מובטח מענק שחרור נדיב מאוד ותפקיד ברשות הפלסטינית. תקופת המאסר מובאת בחשבון לצורך קביעת התפקיד ולחישוב הוותק. הסתה בהסכם אוסלו ב' מ-1995 הרש"פ (כמו גם מדינת ישראל) התחייבה לקדם סובלנות והבנה ולמנוע הסתה ותעמולה עוינת נגד ישראל. בנוסף היא התחייבה שמערכת החינוך שלה תתרום לשלום וסובלנות בין ישראלים ופלסטינים, ותימנע ממסרים המנוגדים לתהליך השלום והפיוס. מה המצב בפועל? התקשורת הפלסטינית שבשליטת הרשות רוויה הסתה זוועתית, המעודדת פלסטינים לבצע פיגועים ולרצוח יהודים. מערכת החינוך הפלסטינית מאדירה מחבלים באופן שיטתי וקוראת לילדים לצאת ולרצוח יהודים כחלק מג'יהאד בו ימותו כשאהידים. כפי שדיווח עיתונו של סבר פלוצקר, בשנה שעברה העביר הפרלמנט האירופי בפעם הרביעית ברציפות החלטות המגנות את ההסתה לשנאה טרור ואנטישמיות במערכת החינוך הפלסטינית, מכירות בקשר שבין ההסתה הזאת לבין פיגועי טרור וזוועות השבעה באוקטובר, וקוראות להפסיק את המימון שלה, עד שההסתה תיפסק. בנייה בלתי חוקית בניגוד מוחלט להסכמים עליהם היא חתומה, הרשות הפלסטינית מעורבת באופן עמוק בבנייה בלתי חוקית מסיבית שמטרתה השתלטות על שטחי C ביהודה ושומרון, כחלק מתוכנית שהוכרזה כבר ב-2009 לקביעת עובדות בשטח עד להקמת מדינה פלסטינית בפועל בגבולות '67. תמיכה בחרם על ישראל בהסכמי אוסלו, הכירו שני הצדדים בתחום הכלכלי כאבן הפינה ליחסים ביניהם, והתחייבו לשיתוף פעולה כלכלי בהתאם לעקרונות של "הדדיות, הוגנות והגינות". למרות זאת, מזה שנים הרש"פ מעודדת ומגבה את תנועת החרם נגד ישראל, ומחרימה בעצמה תוצרת חברות ישראליות. מאבק מדיני נגד ישראל בהסכם אוסלו ב' התחייבה הרש"פ כי לא יהיו לה סמכויות בתחום יחסי החוץ, לרבות אי-הקמת נציגויות דיפלומטיות. בנוסף היא התחייבה להימנע מצעדים חד-צדדיים היכולים להשפיע על אופי הסדר הקבע שלא בדרך של משא ומתן בין הצדדים, ולפתור מחלוקות עם ישראל בדרך של משא ומתן. בפועל, היא הקימה נציגויות ושגרירויות במדינות רבות, הצטרפה למאות אמנות בינלאומיות והתקבלה לאו"ם במעמד של מדינה משקיפה. במקביל, היא מנהלת מערכה מדינית בינלאומית נגד ישראל במוסדות האו"ם ובבתי הדין הבינלאומיים. היעדר דמוקרטיה חלקים נרחבים בהסכמי אוסלו הוקדשו לאופייה הדמוקרטי של הרש"פ, ולבחירת נציגי העם הפלסטיני באמצעות בחירות חופשיות. כולנו יודעים מה יצא מזה: בשנת 2005 נבחר מחמוד עבאס בבחירות לנשיאות, לקדנציה בת 4 שנים הנמשכת עד עצם היום הזה; והבחירות האחרונות לפרלמנט הפלסטיני, בהן חמאס ניצח באופן מוחץ, התקיימו בשנת 2006. לסיכום עד כאן הרשימה (החלקית ביותר) של הפרות ההסכמים החמורות של הרשות הפלסטינית. אסור להתעלם מהן כשדנים בהמשך היחסים שלה עם ישראל, או באפשרות שהיא תשלוט בעזה לאחר המלחמה. עיתונאי שקורא להענקת עזה לרש"פ צריך להסביר כיצד ההפרות האלה לא יחזרו על עצמן, ומדוע הפעם הדברים ייראו אחרת.
