יש גבול?

 

האם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, השתמש בביטוי "גבולות 67'" במהלך נאומו מלפני מספר ימים? התשובה היא שלילית. אז מדוע ביטוי זה מופיע בכל כלי התקשורת ללא יוצא מן הכלל, והאם יש לכך משמעות?

 

 

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הכריז בנאומו המדיני שנשא ב- 19 למאי במשרד החוץ האמריקאי, כי על "קווי 67'" להיות הבסיס לגבול העתידי בין ישראל והפלסטינים. למרות זאת, בחרו כלי התקשורת בארץ ובעולם לדווח שהנשיא אובמה התייחס ל"גבולות 67'".

אם נשים בצד רמיזות דיפלומטיות, הנשיא אובמה עשה שימוש נכון במינוח "קווי 67'" בבואו לתאר את הקו שהפריד בין ישראל לבין הגדה המערבית אשר נשלטה על ידי ירדן בין 1949 ל-1967. כלי התקשורת בעולם ובישראל טענו, לעומת זאת, שאובמה התייחס דווקא ל"גבולות 1967".

באתר החדשות של "נענע 10" הייתה הכותרת:

חבילת העסקאות של אובמה: גבולות 67' תמורת ספטמבר והסדרי ביטחון

ב"מעריב" מיהרו להכריז:

נאום אובמה: שתי מדינות בגבולות 67' עם חילופי שטחים מוסכמים

גם הכותרת בעיתון "הארץ" קבעה:

חזון אובמה: שתי מדינות על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים

למעשה, בסקירה שביצע "פרספקטיבה" עולה כי כמעט כל כלי התקשורת בארץ השתמשו במשך סוף השבוע במונח "גבולות 67'" בבואם לתאר את המתווה שהציג נשיא ארה"ב.

מה שאובמה באמת אמר היה:

אנו מאמינים שהגבולות של ישראל ופלסטין צריכים להיות מבוססים על קווי 67' עם חילופי שטחים מוסכמים והדדיים, כדי שלשתי המדינות יהיו גבולות בטוחים ומוכרים.

ההבדל בין שני המונחים – גבולות וקווים – הוא משמעותי מאוד.

הקו הירוק, אליו התייחס הנשיא אובמה, שימש כקו שביתת הנשק בין ישראל לירדן לאחר מלחמת העצמאות. קו שביתת הנשק נקבע ב-3 לאפריל 1949 על פי סעיף 3 בהסכם שביתת הנשק הישראלי-ירדני, ומעולם לא היווה את ה"גבול" בין ישראל והגדה המערבית.

ההפך הוא הנכון. ההסכם ציין מפורשות כי הקווים אינם גבולות:

קווי שביתת הנשק שהוגדרו בסעיפים 5 ו-6 של הסכם זה נקבעו בהסכמת הצדדים בלי לחרוץ מראש סדרים טריטוריאליים או קווי-גבול לעתיד לבוא או תביעות של צד מן הצדדים בעניינים אלה.

המילה "גבול" מרמזת על חוקיות, קביעות ומשמעות פוליטית, ואינה ניתנת ליישום בנסיבות הנ"ל.

לורד קארדון, נציג בריטניה באו"ם במהלך מלחמת ששת הימים והמנסח הראשי של החלטה 242 של מועצת הביטחון, טען בדיוק את הטענה הזו כשהתייחס במהלך ראיון להחלטה 242, הקוראת להסכם שלום המבוסס על ויתורים טריטוריאליים והכרה בזכות המדינות להתקיים בשלום וביטחון. בבואו להסביר את המשמעות שמאחורי ההחלטה הוא ציין כי:

היה זה מוטעה לדרוש מישראל לחזור לעמדותיה טרום ה-4 ביוני 1967 מכיוון שעמדות אלו היו מלאכותיות ולא רצויות. בסופו של דבר, אלו היו בסך הכל המקומות בהם חיילי שני הצדדים היו מצויים במקרה כשהלחימה פסקה ב-1948. אלה  היו רק קווי שביתת נשק. לכן לא דרשנו שהישראלים יחזרו אליהם, ואני חושב שצדקנו בהחלטתנו.

הנשיא אובמה דייק בטרמינולוגיה שבחר, ואין שום סיבה שהתקשורת תשתמש בשפה מטעה ובלתי מדויקת. אדרבא, גם אם הנשיא היה בוחר לתאר את קווי שביתת הנשק באופן בלתי מדויק, על העיתונאים היתה חלה אחריות להתייחס אל הקווים באופן מדויק בדיווחיהם.