כל הסיפור כולו בשלושה ישובים ערביים בתש"ח

אם היתה עיתונאית 'הארץ' שירין פלאח חושבת עוד רגע על היסטוריית האתרים שבחרה למאמרה לערב יום הזיכרון, ספק אם היתה כותבת את מאמרה

כוחות צה"ל במהלך מבצע 'חירם' לכיבוש הגליל העליון במלחמת העצמאות. כפר שלא תקף באש, לא נפגע ותושביו לא גורשו

ביום שליש שעבר, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התפרסם ב'הארץ מאמר מאת שירין פלאח סעב, שלמעשה מתקומם על כך שיום הזיכרון העומד בפתח מוקדש לזיכרון נופלי מערכות ישראל ולא למחיר הכבד ששילמו הפלסטינים על החלטותיהם המוטעות.

"הדבר הנכון לעשות השבוע", מסכמת פלאח, "הוא לזכור את האנשים, שעל כאבם וחורבן עולמם ישראל חוגגת עצמאות."

פלאח מתארת במאמרה נכבה בשלוש זירות: זירת העיר צפת ('ספד' בשמה הערבי, והפליטים חנוקי הדמעות שגורשו ממנה), זירת הכפר סוחמאתה, (שהמשפחות הפלסטיניות שגורשו ממנו עמדו בפני "סכנה קיומית") וזירת כפרה של פלאח מחברת המאמר, כפר סמיע, שבו סבה, תושב הכפר, העניק מקלט למגורשי סוחמאתה, שתקעו יתד בסמיע.

אבל שלושת הישובים הערביים אותם קושרת פלאח לסיפור האסון שאירע לבני עמה, מספרים בדייקנות את הסיפור אותו היא רוצה להסתיר. וזה הסיפור:

לישראל הצעירה הנאבקת על עצם קיומה במלחמת העצמאות, לא היתה כל כוונה לגרש במכוון פלסטינים תמימים מאדמתם כדי לנשלם, ולא לחינם אין בנמצא אף תיעוד רשמי של החלטה או הוראה שכזו.

כן היתה מדיניות צבאית לכבוש כל מקום ממנו יצאו מתקפות צבאיות נגד יהודים, בעיקר במטרה לנקות את עורף כוחות צה"ל מנקודות עוינות, כדי לאפשר להם היערכות הגנתית לקראת פלישת צבאות ערב הצפויה. (תוכנית ד')

בעיר צפת היה הכרח לכבוש ולגרש, כיוון שהרוב המוחץ הערבי, באמצעות כוחות מקומיים וכוחות מ'צבא ההצלה' של פאוזי אל קאוקג'י, הטיל מצור על הרובע היהודי ותקף את הרובע ואת היהודים בדרכים המובילות אליו שוב ושוב.

כפר סוחמאתה, שהיה בעל עבר עשיר של מתקפות נגד יהודים, נכבש מידי 'צבא ההצלה' וטוהר מתושביו לאחר שתקף באש את כוחות צה"ל.

ומה קרה בכפר סמיע, שכאמור קלט את פליטי סוחמאתה? ובכן, כאן בעמ' 22 ההסבר מדוע הוא עומד עד היום על מכונו, כמועצה אזורית כסרא-סמיע. מהטעם הפשוט שתושביו הדרוזים לא שיתפו פעולה עם כוחות 'צבא ההצלה' במלחמתם בצה"ל.

כלומר – גורל הערבים היה בידיהם: מי שנלחם, הפסיד וגורש כדי לשתק קיני התנגדות בהמשך המלחמה. מי שלא נלחם, חי ומשגשג עד היום, חופשי לסלף את ההיסטוריה בעיתון.  

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות