כל מתזי הרוע של רוגל אלפר על משפחת השכול

לכבוד השתלחותו המגעילה של רוגל אלפר בללי דרעי, אמו של לוחם צה"ל סעדיה דרעי, שנפל בקרב בעזה, לפיה היא "מפגינה שביעות רצון ממות בנה", הנה רשימה, (כנראה לא מלאה, מוזמנים להוסיף בתגובות) של קורבנותיו הקודמים של הסדיזם הפסיכופתי שמתיז רוגל אלפר ב'הארץ' כנגד משפחת השכול:

את שמואל לביא אביו של גיא שנפל בקרב במבצע צוק איתן, אלפר מאשים ב"פסיכוזה" וב"מיליטריזם" בכך שמגיל ארבע שטף את מוח בנו להיות חייל. את מסריו הוא מכנה "זריקת רעל הישר למוח".

על נתן מאיר, בעלה של דפנה ז"ל, שנשחטה בביתם בידי מחבל, כתב שהוא "גזען" שהשקפת עולמו "מזעזעת, אבסורדית, מופרכת והרסנית" ועל כן הוא "לא פרטנר שלי לכלום".

באורית מרק בת ה 17, בתו של הרב מיכי מרק שנרצח בפיגוע (שהותיר את אמה עם פגיעת ראש קשה), נזף על "השקפת העולם הדטרמיניסטית והחשוכה" שלה, "שמופצת כתובנה שמביא עימו השכול הקדוש".

(אגב, באותוה הזדמנות לעג גם לאחיינו של מיכי מרק, אלחנן קלמנזון, על כך שהוא "נהנה מהילת השכול ומהסמכות המוסרית העליונה שהיא מעתירה על הנושא אותה". יעברו 7 שנים ואותו אלחנן קלמנזון לא יהנה יותר מאותה "הילת שכול", שכן יהפוך בעצמו לכזו בעקבות מותו בקרב במהלך מבצע חילוץ פרטי והתנדבותי של כמאה מתושבי בארי).

למרים פרץ, אמם של חיילי צה"ל אלירז ואוריאל שנפלו בקרבות, עשה מעשה נבלה חריג אפילו באמות המידה שלו. הוא תלש פסקאות מתוך נאום שנשאה, שכולו שיר הלל לקדושת החיים, כדי להציגה בכזב נבזי כמי שמתפללת שבניה יהרגו ומקדשת את המוות. הוא הגדיר את הנאום "אנטי הומניזם ימי ביניימי הקרוב יותר לדאעש מלנאורות"

תגובתו על דבריה ברדיו של חנה אמדדי שבנה לוי יצחק נהרג בתאונה, לפיהם המסקנה שלה מהתאונה היא שהיא קרתה בגלל מחלוקת בעם וצריך להפסיק את המחלוקות הפנימיות, היתה ש"היא כמו דאעש".

את חמי גולדין, אח הלום הצער של הדר ז"ל, שנפל בקרב בעזה, תיאר כ"כעוס", "נסער", ו"לוקה בשיגעון גדלות".

את אילן שגיא, אביו של ארז ז"ל, שנפל בקרב במבצע צוק איתן, תיאר "צועק" ו"גמלוני".

אילנה ראדה, אמא של תאיר ז"ל, שנרצחה באכזריות קורעת לב, תוארה על ידו כ"פרסונה תקשורתית רעילה, מתלהמת וקונספירטיבית, שמפיצה פייק ומשמיעה דברי בלע".

הופעתו בטלוויזיה של ליאו די, ששכל את אשתו ושתי בנותיו בפיגוע, הרתיחה את אלפר: לדבריו, האב והבעל השכול "משקר, ומבצע פוליטיזציה בוטה של השכול… אנחנו מסרבים להתאחד כעם אחד סביב ההתנחלות הנפשעת והאווילית שלו, אפרת, וסביב השקפת עולמו".

איריס חיים, אמו של יותם ז"ל, שנהרג בשוגג ע"י צה"ל במהלך ניסיון בריחה מהשבי בעזה, מנצלת בציניות את אבלה ל"חלחול וההטמעה של ערכים אנטי־דמוקרטיים".

וכאמור למעלה, השאלה הפרטית, מדוע אלפר עושה את זה, פחות חשובה. זה היצר שלו ואין לו כוונה לכובשו. השאלה המוסדית יותר חשובה: למה 'הארץ' נותן במה למסרים האלה?

הרי כשסילק את גדי טאוב מכתיבה בעיתון, נימק זאת המו"ל עמוס שוקן בכך שיש לו אחריות על התכנים והוא לא מוכן שתכניו של טאוב יישמעו עוד בעיתון.

מכך ניתן להבין שמסריו של אלפר, העוינים ומבזים ומכאיבים שוב ושוב ושוב למשפחת השכול, כן מקובלים על העיתון.