כשהתקשורת חוסכת מקוראיה חצי מהסיפור

דיווחים חדשותיים רבים נוגעים לאירועים בהם ישנם שני צדדים בעלי טענות סותרות. תפקידו של העיתונאי במקרה כזה הוא להציג את טענות שני הצדדים ואת התגובות של כל גורם הרלוונטי לאירוע. בשלשת הימים האחרונים (החל משבת, 26.5.12) דיווחו כלי התקשורת על עימותים אלימים בין תושבי יצהר לבין תושבי הכפר הפלסטיני עוריף אשר שיאם בפציעתו של פלסטיני על ידי ירי של איש כיתת הכוננות של יצהר.

שעה שחלק מכלי התקשורת השתדלו לבצע את מלאכתם הבסיסית, לא כולם הצליחו לעמוד במשימה בלתי מסובכת זו. דוגמאות חיוביות: ב-ynet, כבר בכותרת המשנה צוינה טענת היורה כי הוא הבחין בסכין אצל הפלסטיני וחש סכנה לחייו. גם ב'ישראל היום' ובדיווח ברשת ב' הוזכרה טענת הסכין, לצד טענות הפלסטינים ותגובת צה"ל. אפילו 'מקור ראשון', אשר ברור כי הוא ציין את עניין הסכין, הקפיד להקדיש חלק לא מבוטל מהידיעה לטענת הפלסטינים ולטענות 'בצלם' אשר אנשיו צילמו חלק מהאירוע. המשותף לארבעת כלי התקשורת הנ"ל (לפחות במקרה דנן) הוא שהם הציגו את טענות שני הצדדים ולא הציגו אף טענה כעובדה.

ונעבור לשאר כלי התקשורת. 'נענע10' אכן הצמידו את המילה "לטענת" לטענות הפלסטינים, אך לא הזכירו אפילו במילה תגובה כלשהי של מישהו מיצהר. 'ואללה!' הכין לעצמו אליבי באמצעות המשפט "בשל השבת והחג, לא ניתן היה להשיג את התייחסותם של אנשי יצהר לאירועים" (נספר לעורכי 'ואללה!' שבינתיים גם השבת וגם החג הסתיימו). כתב nrg הזכיר אמנם טענה מוקדמת יותר של תושבי יצהר כי פלסטינים הציתו שדות שלהם, אולם לא הביא שום תגובה עניינית ורלוונטית שלהם לירי שהתרחש בשבת. 'הארץ' דיווח על האירוע באתר שלו כבר בשבת, והוסיף דיווח נוסף היום (יום שני, 28.5.12) בעיתון המודפס. בשני הדיווחים אין זכר לתגובה כלשהי מצד אנשי יצהר. יתרה מזו, בדיווחים של 'הארץ' וויתרו על ההסתייגות "לטענת הפלסטינים". כך הוצגה כעובדה, ולא כטענה סובייקטיבית, שמתנחלים הם אלה שהציתו את השדות.

איננו שופטים וגם איננו צד בוויכוח פוליטי. על פי המידע הנתון לציבור אין כל דרך לדעת מי עשה מה ומתי, ומה הוביל למה. במצב שכזה הציפייה מכלי תקשורת היא להציג את כל הטענות מבלי לשפוט ומבלי להרשיע אף אחד. עובדה שחלק מכלי התקשורת הצליחו לעשות בדיוק את זה.

לעומת זאת, הקוראים של 'נענע10', 'ואללה!', nrg, ו'הארץ' זכו לעיתונות עצלנית במקרה הטוב, ומניפולטיבית ובעלת אג'נדה במקרה הרע, אשר הציגה רק צד אחד של הסיפור. בשני במקרים מדובר בעיתונות רעה ובלתי מקצועית אשר שוכחת מה תפקידה בחיים.

עדכון:

אתר 'ואללה!' פרסם אייטם המבוסס כולו על טענת אנשי יצהר בנוגע לסכין שהיתה ברשות הפלסטיני שנורה.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות