לך תדע מה קרה בקוסרא

כתבה ששודרה במוצאי שבת בחדשות 10, הטעתה את הצופים לחשוב שהתקרית בקוסרא היא ויכוח בלתי מוכרע בין המתנחלים לפלסטינים. מה הוסתר מהצופים כדי לטעת בהם את הרושם הכוזב הזה?

שתי גרסאות. כרגע אין לנו קצה חוט איזו מהן נכונה. (צילומסך: ערוץ 10)

 

בתוכנית 'המגזין' של חדשות 10 ששודרה במוצאי שבת, הבטיחה המגישה אושרת קוטלר, "מבט מעמיק יותר" על אירועי קוסרא, בכתבתו של העיתונאי אריק וייס.

זאת היתה כתבה מעניינת שעסקה בשני צירי מתח  – בין הישוב מגדלים לכפר קוסרא ובין תושביו החילונים הוותיקים של מגדלים למצטרפים הדתיים החדשים. אין מה לומר – וייס יודע לספר סיפור.

ואולם, ניסיון הלינץ' הברברי שניסו תושבי קוסרא לבצע בילדי טיול הבר מצווה, עמד כאבן נגף בתמונה המורכבת שביקש וייס להציג, בצדק מסוים, לגבי תושבי קוסרא, שלפחות חלקם מצטיירים כאנשים מתונים ורחוקים מאלימות.

מה עשה וייס כדי לעקוף את המכשול? פטר אותם מאחריות לניסיון הלינץ' החייתי, בו נטלו חלק כמאה מתושבי הכפר.

איך עשה זאת? הטיל ספק בשאלה מה בכלל קרה שם, תוך שהוא מסתיר מצופיו מידע חיוני, שהיה ידוע לו בוודאות שעה שערך את הכתבה והביאה לשידור.

כך וייס:

שתי גרסאות יש לאירוע הזה בקוסרא:

על פי הגרסה הראשונה, המון פלסטיני התקיף את קבוצת הנערים שטיילו באזור ואחד המלווים שלף את הנשק, ירה והרג את מי שניסה לחטוף את נשקו מתוך הגנה עצמית.

על פי הגרסה השניה ההמון הגיע להתקיף את הקבוצה אחרי שאחד המלווים ירה והרג חקלאי, שדרש שקבוצת המטיילים תצא מהשטח שלו

והופ – אנחנו מוצאים את עצמנו בויכוח בלתי מוכרע בין תושבי קוסרא, המוצגים לכל אורך הכתבה בחביבות, לבין נערי הגבעות ה"קיצוניים", המוצגים באור ביקורתי ביותר כמי ש"חטפו" את הישוב מגדלים מתושביו המקוריים באמצעות "השתלטות עוינת".

ורק פרט מידע אחד קטן מונע וייס מצופיו: והוא שהויכוח הזה למעשה כבר הוכרע, הרבה לפני שידור הכתבה שלו.

כבר ב 30 בנובמבר, מיד לאחר התחקיר הצבאי, הודיע הצבא שגרסת המתנחלים היא הנכונה והירי בוצע מתוך הגנה עצמית. המשטרה חקרה את העניין בצורה מעמיקה יותר, כולל חקירה באזהרה של היורה, וגם היא הצטרפה למסקנת הצבא, והודיעה על כך למעלה מיומיים לפני שידור הכתבה.

בתגובה לפנייתנו טען אריק וייס שנמנע מלאזכר את ממצאי הצבא והמשטרה, כיוון שהחקירה טרם הושלמה. (מה שנכון – הצבא סיים את חקירתו ואילו המשטרה עוד חוקרת 20 עצורים ערבים, "נוטה לקבל" את עמדת המתנחל, אך "טרם סיימה" את החקירה)

פרספקטיבה: אריק וייס, אם היה ההיפך – דו"צ היה קובע שגרסת הערבים היא הנכונה והמשטרה היתה מפרסמת שהיא מחזיקה ב 20 עצורים מתנחלים ו"נוטה לקבל" את גרסת הערבים, למרות ש"החקירה טרם הסתיימה", גם אז היית משדר ש"יש שתי גרסאות לאירוע בקוסרא" בלי להכריע ביניהן ובלי להתייחס להודעות גופי החקירה?

אריק וייס: אם החקירה הייתה נגמרת הייתי אומר שעל פי חקירת המשטרה קרה א׳ ועל פי גרסת הפלשתינים קרה ב׳. בדיוק כפי שפרסמתי בסיפור של אום אל חיראן (שבדיעבד התברר שגרסת התושבים הייתה נכונה)

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ההנחה שלך שכל תחקיר צה"לי היא אמת לאמיתה – אינה נכונה. לא שאני לא אומר שיש סבירות גבוהה שתחקיר צהלי יהיה אמת, אבל לסמוך בעיניים עצומות על תחקירי צה"ל זה נאיביות. (מספר הפעמים שכיסתחו בצהל תחקירים גבוה מאוד – אני כחייל בקרבי הייתי עד לתחקיר על מוות שכוסתח למרות שמי שהורה על התחקיר היה לא פחות מבוגי – הרמטכל באותו העת.)
    הייתי מצפה מכתבה שכזו שתבהיר דרך עדויות ועובדות את אימות התחקיר ולא תסתפק בלהיות דוברת צהל.

    בזמן האירוע ומיד אחריו עלו שאלות שבזמנו לא היו לי עליהן תשובות (בהחלט יתכן ויש איני תחקירן ואיני מתיימר להיות) הירי בוצע מחוץ למערה מתחתיה. בזמן שתואר לינץ בתקשורת הרי נחטף אקדח מהמאבטח ולא השתמשו בו. משמע שהמתקהלים/פורעים יכלו לתקוף בצורה איומה אם היו משתמשים בנשק חם – מה שלא עשו. כלומר הירי לא היה בהתקהלות המדוברת והמצולמת. לא שמעתי בתקשורת שום עדות על מישהו שאשכרה נכח בירי – מניח שהיורה הוא איזה איש בטחון שאסור לו להתראיין או משו, ושבעצם אולי לא נכחו שם עוד אנשים/ילדים/ישראלים. כי עדויות מתוך המערה היו לרוב. לכן לא הייתי ממהר כל כך לסמוך.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות