למי נתונה מרות ראש השב"כ, ל"ערכים" או לממשלה?

בטורו מיום שישי האחרון, 21.2.2025, במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', הביע העיתונאי נחום ברנע זעזוע ואימה מפני האפשרות שהממשלה תחליט להפסיק את כהונת ראש השב"כ ולהחליפו באחר.

בעיני ברנע מדובר, לא פחות ולא יותר, ב"מאבק קיומי" נגד אפשרות ההדחה.

כבר כאן המקום להעיר הערה לגבי חוקיות האפשרות להדחת ראש השב"כ בידי הממשלה, אותה מציג ברנע כאיום קיומי על המדינה:

סעיף 3 ג' לחוק שירות הביטחון הכללי קובע:

(ג) הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו.

כך שלפחות את הנקודה הזו נסכם: החוק מסמיך את הממשלה בצורה המפורשת ביותר להדיח את ראש השב"כ, אם היא רואה לנכון.

יתרה מזו, החוק אפילו לא מחייב את הממשלה לנמק את ההדחה. זכותה להחליט כך וזהו.

כדי לבסס את הכעסנות שלו, המציא ברנע סדר עדיפויות חדש. כך ברנע:

מי שעומד בראש הארגון חייב קודם כל בנאמנות למדינה ולערכיה ורק אחר כך לדרג הפוליטי

כלומר, המרות הקובעת של ראש השב"כ אינה לממשלה ("הדרג הפוליטי" כהגדרתו המשנמכת של ברנע) אלא "למדינה וערכיה".

והמסקנה: אם מתרחשת התנגשות בין הממשלה לבין "ערכי המדינה", ערכי המדינה גוברים ועל ראש השב"כ לציית להם ולא לממשלה.

ומשנוגעים הדברים לראש השב"כ, משמעות הדברים ברורה: הפיכה של השב"כ נגד הממשלה.

אבל ברנע משקר. החוק נותן תשובה ברורה בדבר שאלת המרות, ו"ערכי המדינה" לא מוזכרים בנוסחו.

תחת הכותרת כפיפות השירות קובע החוק מפורשות:

4. (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה.

(ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה.

ועולה השאלה: מי קובע מהם "ערכי המדינה"?

גם כאן התשובה ברורה: בהיותנו דמוקרטיה, מי שקובע את ערכי המדינה הוא הציבור, באמצעות הנציגים שהוא בוחר, כלומר ממשלתו החוקית.

נראה שברנע לא מרוצה מהבחירה הערכית של הרוב החוקי, ולכן קובע שערכי המדינה כפי שרואה אותם הממשלה אינם ערכי המדינה, ואילו ערכי המדינה כפי שהם בעיניו ובעיני ראש השב"כ, הם הם "ערכי המדינה", שראש השב"כ חייב בנאמנות אליהם לפני נאמנותו לממשלה.

כשברנע כותב כך, זה מוכר לעייפה ולא באמת חשוב או מעניין, בהיותו עיתונאי שולי וקיצוני בעל רקורד ארוך של שקרים, עיוותים וניסיונות לזריעת כאוס. (ניתן להתרשם משרשרת ביצועיו כאן)

אבל בהמשך הציטוט מוסיף ברנע הערה יותר חשובה ומעניינת:

רונן בר התעקש על סדר הנאמנויות הזה, לכן הוא מועמד להדחה

כלומר – גם רונן בר שותף לדעתו, לפיה אם לדעתו "ערכי המדינה" כפי שקובעת אותם הממשלה בשליחות הציבור אינם כערכיו, עליו למרוד בממשלה ולגייס את השב"כ לביצוע הפיכה והפלת הממשלה.

וזה כבר יותר משמעותי מהבליו של ברנע עצמו. וגם מסביר מדוע מסתייגת הממשלה מהמשך שירותו של רונן בר.