מהו לקח השבעה באוקטובר?

הפלסטינים בזים ל"פתרונות מדיניים" ולא למענם יצאו לטבוח בקהילות הנגב המערבי. למה, אם כן, הלקח של 'הארץ' הוא לדבוק בפתרונות מדיניים?

בתמונה: פלסטינים מבקשים "פתרונות מדיניים" בבוקר 7 באוקטובר (צילום: עבד רחים חטיב פלאש 90)

בשבוע שעבר פרסמה נעה לימונה מאמר ב'הארץ' על אודות מה שהיא מכנה "פרפורי הגסיסה של המרכז" (הפוליטי).

לא נלאה אתכם בתובנות החשובות הרבות שהיא מעלה, נתעכב רק על אחת מהן, והיא זו:

הלקח מ–7 באוקטובר הוא שאיננו יכולים להסתפק עוד בהדחקת הסכסוך הישראלי־הפלסטיני ובהימנעות מדיון ציבורי ער ומחתירה לפתרונות מדיניים

כלומר, אם הבנתי נכון, השבעה באוקטובר קרה בגלל שחמאס עזה והאוכלוסייה התומכת בו, רוצים "פתרונות מדיניים". ומשלא הצענו להם אותם, ותחת זאת הדחקנו את הסכסוך ונמנענו מדיון ציבורי אודותיו, קפץ להם הפיוז ועשו מה שעשו.

צריך מידה לא מבוטלת של ניתוק מהמציאות, תוצאת הלך רוח פיסניקי דתי-משיחי, כדי לתלות את ההסבר לטבח בעוטף ברצון הפלסטינים בפתרון מדיני.

וזאת כיוון שבדיוק ההיפך הוא הנכון. חמאס עזה תקף את "המתנחלים" היושבים על "האדמות הגזולות" בקיבוצי נגב המערבי, כדי להבהיר שאין בעיניו שום פתרון מדיני לסכסוך, זולת חיסול ישראל והקמת פלסטין תחתיה מהים עד הנהר.

בכל הזדמנות שניתנה להם, שבו הפלסטינים והכריזו שיעדה של מערכת 'טופאן אל אקצא' אינה "לבלום נורמליזציה עם סעודיה", אלא להשמיד את ישראל.

זו תמיד היתה מטרת המאבק הפלסטיני בישראל, ללא כל קשר ל"פתרונות מדיניים", והיא מוצהרת ללא כחל ושרק באמנות הלאומיות, הן של אש"ף והן של חמאס.

ובמסמך המדיניות המעודכן שפרסם חמאס ב 2017, הוא שב ומביע באופן נחרץ את התנגדותו לכל פתרון מדיני שהוא.

מה, אם כך, גורם לעיניה של נעה לימונה להיות כה עצומות לרווחה? מניין הלהט הדתי שלה ושל 'הארץ' לעקם את המציאות בשירות חלום שלום שלעולם לא יימצא לו שותף?

כנראה משום שדת השלום שלימונה ו'הארץ' הם מחסידיה האדוקים ביותר, היו לעיקר אמונה ומגדיר זהות. אם יתכחשו לה, יתכחשו לעצמם. וזה דבר בלתי נסבל. עדיף לעקם את המציאות, גם כאשר היא טופחת בפנים

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

חנן עמיאור הוא עורך לשעבר של אתר 'פרספקטיבה'

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות