מה רוצים מנועה ארגמני?

מגי אוצרי זועמת. לאחר שבסוף השבוע פורסמו תמונות מרגשות מהמסיבה לכבוד נועה ארגמני, היו ברשתות החברתיות כאלו שהעזו לבקר את החטופה המשוחררת. כך כתבה אוצרי ב'הארץ':

התגובות המזועזעות ברשתות לא איחרו לבוא. החל מ"יש שם עוד חטופים", דרך האשמתה בדריכה על זכרו של ארנון זמורה ז"ל… המשך בפסיקות של מומחי הלכה מטעם עצמם בדיני אבלות וכלה בנזיפות על כך שהיא לא נאמנה לבן זוגה שעדיין כלוא במרתפי חמאס. היו אפילו שטענו כי התנהלותה של ארגמני פוגעת בהסברה הישראלית

מהתגובות שהיא קראה ברשת, מגי אוצרי מגיעה למסקנות סוציולוגיות מרחיקות לכן – ושגויות לחלוטין – באשר לימין הישראלי והחברה הישראלית בכלל:

היחס לארגמני… הוא עוד ביטוי לתיעוב המוחלט של המחנה הלאומי שתופס עצמו כ"עגלה המלאה" כלפי התל אביבים ה"מנותקים" ש"יושבים בבתי קפה".

בעיני המחנה הזה, הנאה מן החיים היא מגונה… שאיפה מוצהרת להנאה או לנוחות שחורגת אל תחומי החול, היומיום והשגרה היא לא רק אסורה, אלא גם נלעגת, ומעידה על רדידותו ועל ריקניותו של השואף.

האמת היא שנועה ארגמני היא בכלל תושבת באר שבע, אך זו הבעיה הקטנה בטקסט של אוצרי. הבעיה הגדולה יותר היא העובדה שרבות מהתגובות שביקרו את ארגמני – אולי אפילו רובן – באו דווקא מהמחנה של אוצרי. שיטוט ברשת X (לשעבר טוויטר) מעלה עשרות פוסטים של אנשים המזדהים כאנשי שמאל נאורים המתנגדים לממשלה, שתוקפים את נועה ארגמני על הדרך בה בחרה לחגוג.

למעשה, כשאוצרי כתבה על המסיבה ב-X, חלק מעוקביה החלו להתווכח איתה ולתקוף את ארגמני על כך שהיא מעזה לחגוג ולשמוח, ועוד בביקיני.

במילים אחרות, הביקורת נגד ארגמני באה משמאל לפחות כמו שהיא באה מהמחנה הלאומי. אך כאן לא מסתכמות טענותיה של אוצרי, והיא פונה לבקר את החברה הישראלית כולה:

ישראל היא מדינה ששונאת כשהאזרחים שלה נהנים ואוהבת אותם רק כשהם סובלים, וגם אז, אסור להם להתלונן…

… וככה, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לרצות משהו יחסית אלמנטרי כמו להנות מהחיים זו חרפה שצריך להצניע.

איך אנחנו יודעים שמדובר בשטויות? כי בכל מקום שבו שותפו סרטונים מהמסיבה של נועה ארגמני, או דברי פרגון ושמחה בשמחתה, אלה זכו לאלפי ועשרות אלפי לייקים ותגובות חיוביות ונרגשות. כל פוסט כזה לבדו עולה במאות מונים בחשיפתו על כל התגובות והציוצים העוקצניים והביקורתיים.

כי האמת היא שהחברה הישראלית כולה – מימין ומשמאל – התרגשה לראות את נועה רוקדת שוב, והמצקצקים מכל צד הם מיעוט קטן. מי שיחפש ברשת יוכל למצוא אנשים שבטוחים שאלביס עדיין חי, שכדור הארץ שטוח, או שנועה ארגמני חייבת להם דין וחשבון. והם עדיין מיעוט, גם אם התקשורת בוחרת להעצים את קולם הרבה מעבר למה שמגיע להם, או להפכם למייצגים של החברה הישראלית.