מי באמת חטף את המטוס לאנטבה? עיתון הטלגרף האוסטרלי חושף סקופ ענק גדעון שביב | 27.06.16 | חטיפת המטוס לאנטבה. (מתוך הסרט 'מבצע יונתן') שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס הכותרת בדיילי טלגרף האוסטרלי "מבצע כדור הרעם הישראלי, להצלת שבויים באנטבה היה דרמה ראויה לסרטים שוברי קופות הולווידים" (26.6) נראית סבירה והגיונית. אבל הטקסט ההיסטורי הקליל, לכבוד 40 שנים למבצע הנועז, כולל הופעת אורח של תאוריית קונספירציה משנות ה-70, לפיה, מי שחטף את המטוס היה כמובן… המודיעין הישראלי! בתחילה משבח העיתון את הגבורה הישראלית, ומזכיר לחיוב גם את הסרטים שנעשו על המבצע, אבל בהמשך מוצגת לקוראים סיבה לפקפק עמוקות בנרטיב הגבורה. לפי העיתון יש "תהיות" מדוע הצטרפו החוטפים המערבים לטרורסטים הפלסטינים, וכן מדוע הציגו עצמם החוטפים כמשתייכים לארגון "כוחות צ'ה גווארה והקומנדו העזתי של ההחזית העממית לשחרור פלסטין". כל אלה, מיד מתברר, אינם אלא הכנת הקרקע לקראת הסקופ הגדול: ואז ב-2007 הארכיון הלאומי הבריטי פרסם קובץ שמציע כי המודיעין הישראלי – השב"כ, סייע לסוכנים סוררים בחזית העממית "לבצע" את החטיפה. המזכיר הראשון של השגרירות הבריטית בפריז, דוד קולבין, סיפר לממונים כי איש קשר בארגון הפרלמנטרי הערבי-אירופאי דיווח לו שהחטיפה נועדה לפגוע במעמדו של אש"ף בצרפת ולמנוע התקרבות בין אש"ף לאמריקאים. בינגו! כל הנקודות הלא ברורות, מתחברות לתאוריה מגובשת ומשכנעת. יש לציין שהמסמך הבריטי עליו מתבססת התאוריה, נכתב שלושה ימים לאחר החטיפה (ולפני מבצע החילוץ) ונפתח במילים "ייתכן שזה יועיל לרשום חלק מהתיאוריות שמסתובבות בנוגע לאירוע". במילים אחרות יש במסמך אוסף של תיאוריות, וללא התייחסות למידת רצינותן. הנה הקטע הרלוונטי: כשפורסם המסמך לראשונה בשנת 2007, הוא זכה לסיקור נרחב בשל העניין ההיסטורי שבו, אך אז גם צוין שאין ראיות לכך שיש בתאוריה הזו מידה כלשהי של מהימנות. כך לדוגמא ה'טלגרף' (הבריטי) ציין שהמסמך "התקבל ללא הערות", ו'הארץ' ציין כי "המסמכים לא מפרטים באיזו מידה של רצינות התייחסה הממשלה לטענה לפיה ייתכן שישראל סייעה לחוטפים". לכלול כזאת האשמה מטורללת בסיקור קצר וקליל של מבצע יהונתן, זאת הטעייה ממדרגה ראשונה. שמועות ותיאוריות קונספירציה היו נפוצות גם בשנות ה-60 כפי שהן נפוצות כיום. להציגן כרציניות זה חוסר יושרה היסטורית ועיתונאית.
