מי באמת חטף את המטוס לאנטבה?

עיתון הטלגרף האוסטרלי חושף סקופ ענק

חטיפת המטוס לאנטבה. (מתוך הסרט 'מבצע יונתן')

 

הכותרת בדיילי טלגרף האוסטרלי "מבצע כדור הרעם הישראלי, להצלת שבויים באנטבה היה דרמה ראויה לסרטים שוברי קופות הולווידים" (26.6) נראית סבירה והגיונית. אבל הטקסט ההיסטורי הקליל, לכבוד 40 שנים למבצע הנועז, כולל הופעת אורח של תאוריית קונספירציה משנות ה-70, לפיה, מי שחטף את המטוס היה כמובן… המודיעין הישראלי!

בתחילה משבח העיתון את הגבורה הישראלית, ומזכיר לחיוב גם את הסרטים שנעשו על המבצע, אבל בהמשך מוצגת לקוראים סיבה לפקפק עמוקות בנרטיב הגבורה. לפי העיתון יש "תהיות" מדוע הצטרפו החוטפים המערבים לטרורסטים הפלסטינים, וכן מדוע הציגו עצמם החוטפים כמשתייכים לארגון "כוחות צ'ה גווארה והקומנדו העזתי של ההחזית העממית לשחרור פלסטין". כל אלה, מיד מתברר, אינם אלא הכנת הקרקע לקראת הסקופ הגדול:

ואז ב-2007 הארכיון הלאומי הבריטי פרסם קובץ שמציע כי המודיעין הישראלי – השב"כ, סייע לסוכנים סוררים בחזית העממית "לבצע" את החטיפה.

המזכיר הראשון של השגרירות הבריטית בפריז, דוד קולבין, סיפר לממונים כי איש קשר בארגון הפרלמנטרי הערבי-אירופאי דיווח לו שהחטיפה נועדה לפגוע במעמדו של אש"ף בצרפת ולמנוע התקרבות בין אש"ף לאמריקאים.

בינגו! כל הנקודות הלא ברורות, מתחברות לתאוריה מגובשת ומשכנעת. יש לציין שהמסמך הבריטי עליו מתבססת התאוריה, נכתב שלושה ימים לאחר החטיפה (ולפני מבצע החילוץ) ונפתח במילים "ייתכן שזה יועיל לרשום חלק מהתיאוריות שמסתובבות בנוגע לאירוע". במילים אחרות יש במסמך אוסף של תיאוריות, וללא התייחסות למידת רצינותן. הנה הקטע הרלוונטי:

fco2

Euro - Arab

 

כשפורסם המסמך לראשונה בשנת 2007, הוא זכה לסיקור נרחב בשל העניין ההיסטורי שבו, אך אז גם צוין שאין ראיות לכך שיש בתאוריה הזו מידה כלשהי של מהימנות. כך לדוגמא ה'טלגרף' (הבריטי) ציין שהמסמך "התקבל ללא הערות", ו'הארץ' ציין כי "המסמכים לא מפרטים באיזו מידה של רצינות התייחסה הממשלה לטענה לפיה ייתכן שישראל סייעה לחוטפים".

לכלול כזאת האשמה מטורללת בסיקור קצר וקליל של מבצע יהונתן, זאת הטעייה ממדרגה ראשונה. שמועות ותיאוריות קונספירציה היו נפוצות גם בשנות ה-60 כפי שהן נפוצות כיום. להציגן כרציניות זה חוסר יושרה היסטורית ועיתונאית.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. נפלתם באותה נקודה בה הצטיינתם-אי דיוק בעובדות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות