מי שולט במי, הממשלה בכנסת או הכנסת בממשלה?

ביום שישי האחרון התראיינה שופטת העליון בדימוס ענת ברון למוסף הארץ.

נניח בצד את האקטיביזם הפוליטי הרדיקלי, הגלוי והבוטה שגילתה מי שעד לפני רגע כיהנה כשופטת שאמורה להיות א-פוליטית וחסרת פניות, ונתמקד בטענה עקרונית שלה, בה השתמשה כדי להצדיק את האקטיביזם המשפטי כלפי הכנסת.

והטענה היא:

במבנה המשטרי שלנו הממשלה שולטת בכנסת

הסיבות לאמירה ברורות: להציג את הכנסת, הגוף הריבוני אותו בוחר הציבור, כגוף חלש ולא מתפקד ולכן כזה שמוצדק מצד בית המשפט להתעלם מהחוקים שהוא מחוקק, או אף לפסול אותם.

ובמשתמע: אם הכנסת כה חלשה וכפופה לממשלה, יש צורך בהוספת כוח נגדי למערכת המשפט.

כפי שאומרת ברון ברורות בהמשך דבריה:

מי שנותר על המשמר זו בעיקר הרשות השופטת בביקורת השיפוטית שלה

אבל האם בכלל נכונה האקסיומה לפיה הכנסת נשלטת בידי הממשלה?

אנחנו בכנסת ה 25. הבה נסקור לאחור את הממשלות האחרונות, ונבחן האמנם שלטו בכנסת או שמא דווקא להיפך. הנה סקירה קצרה:

לאחר שממשלת בנט לפיד איבדה סופית את תמיכת הרוב בכנסת, היא הופלה בידי הכנסת ה 24.

כלומר: הכנסת שלטה בממשלה ולא להיפך.

נמשיך אל הממשלה שלפניה: לאחר שממשלת נתניהו לא הצליחה להעביר תקציב, כיוון שלא מצאה 61 חברי כנסת שיצביעו בעדו, הופלה הממשלה בידי הכנסת ה 23.

שוב שלטה הכנסת בממשלה.

כהונות הכנסת ה 22 וה 21 היו קצרות ולא הוקמה בהן ממשלה. הלאה אל הכנסת ה 20:

לאחר פרישת מפלגת 'ישראל ביתנו' מהקואליציה, איבדה הממשלה את אמון הכנסת, שאותתה שלא תתמוך בהעברת התקציב, ושוב הופלה על ידה. (לכנסת כלים שונים להפיל את הממשלה – הצבעת אי אמון או אי מתן רוב להעברת תקציב המדינה)

את הכנסת ה 19 פיזר נתניהו לאחר פיטורי לבני ולפיד, שהוביל לאובדן אמון הכנסת בממשלתו.

גם הכנסת ה 18 הפילה את ממשלת נתניהו, וגם הכנסת ה 17 הפילה את ממשלת לבני לאחר התפטרות אולמרט, בכך שלא העניקה לה רוב.

וכך הלאה, הרעיון מובן.

בניגוד מוחלט לטענת השופטת בדימוס ברון, בישראל הכנסות חזקות מהממשלות, התלויות באמון הרוב הפרלמנטרי בכל רגע נתון.

לכן המערכת הממשלית בישראל סופרת הרבה יותר ממשלות (37) מכנסות (25).

כי הכנסות הן השולטות בממשלות ולא ההיפך, כטענת ברון.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.