משוואה עם שני נעלמים

הבוקר, על פני כל חציו העליון של עמוד השער, פרסם 'הארץ' תרגום של כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס, תחת הכותרת "הם היו רק ילדים", על הילדים שנהרגו בעימות האחרון בעזה.

אלא שהתרגום היה סלקטיבי.

בכתבה המקורית בניו יורק טיימס, הוצגו חלק מהילדים רק בשמותיהם ובתמונותיהם, אבל חלק אחר זכה גם לפסקאות רחבות, שתיארו את הילדים ההרוגים.

שני הילדים הישראלים שנהרגו מאש חמאס, עידו אביגל ז"ל, בן שש משדרות וכן נדין עווד ז"ל, בת 16 מכפר דהמש ליד לוד, זכו לא רק לשמם ולתמונתם, אלא גם לפסקאות רחבות המתארות אותם.

הנה הפסקה על נדין עווד ז"ל:

והנה הפסקה על עדו אביגל ז"ל:

ואולם, בתרגום לעברית שפורסם ב'הארץ', נמחקו שני הילדים הישראלים שנהרגו מאש חמאס כלא היו. לא רק שהפסקאות עליהם נמחקו, גם שמותיהם ותמונותיהם נמחקו.

אלו היו הילדים היחידים ששמם ותמונתם לא הופיעו בתרגום לעברית, שכלל רק  66 תמונות ושמות של הילדים ההרוגים, מתוך 68 (השניים הנוספים הם הישראלים) הנה:

כשנשאל מו"ל העיתון עמוס שוקן בטוויטר מדוע מחק העיתון מהתרגום רק את הילדים הישראלים, הפנה לדיווח קודם ונפרד על מותו של אביגל.

זהו כמובן טיעון קש שקוף: שוקן נשאל מדוע נמחקו הילדים הישראלים ההרוגים, ורק הם, מהכתבה של הטיימס, ובתגובה הפנה לדיווח אחר, כדי להסוות את התרגום הסקלטיבי בכוונת מכוון.

יתרה מזו, גם בזמן אמת לא גילה 'הארץ' אמפתיה מיוחדת למותו של הילד בן השש משדרות עדו אביגל ז"ל.

כך נראה שער העיתון למחרת אותו אסון, דיווח לקוני בן מילים ספורות, ללא תמונה ואפילו ללא שמו של אביגל.

בניגוד לשערי העיתונים האחרים באותו יום, בהם דווח האסון בהרחבה, כמובן בתוספת שמו ותמונתו של אביגל ז"ל, הנה לדוגמא שער 'ידיעות אחרונות המקביל:

כשהעליתי בפני שוקן את המחיקה הבוטה בתרגום, זלזל בטענתי תוך שהוא קובע שציון העובדה הזו הוא בבחינת "הנוכלות הרגילה" שלי.

אבל העובדות ברורות: 68 ילדים מנה הניו יורק טיימס, שניים מהם, ובהבלטה רבה, היו הילדים הישראלים.

בתרגום של 'הארץ' לכתבה, הופיעו רק 66 ילדים. שניים נעלמו. אתם כבר יודעים מי היו שני הנעלמים.