נחום ברנע: "מי שלא לוחם, לא מעורב" ברנע ממציא את כלל האצבע שבכותרת כדי להעביר ביקורת על פעילות צה"ל ברצועה. הבעיה: הכלל האמיתי קובע דבר אחר לגמרי חנן עמיאור | 02.02.25 | בניגוד לביקורת של ברנע, קובעים שיא עולמי של מיעוט פגיעה בבלתי מעורבים. כוחות צה"ל ברצועה (צילום: פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס לנחום ברנע יש ביקורת על צה"ל בשל פגיעה באזרחים במסגרת הלחימה בעזה (המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 31.1.25). על אף שישראל מציגה שיא עולמי של מיעוט פגיעה בבלתי מעורבים במסגרת הלחימה, מותר לברנע להעביר את ביקורתו בכל זאת. הבעיה מתעוררת עם התימוכין לביקורת: הכלל הנכון פשוט: אם הוא לוחם, הוא מעורב. אם איננו לוחם, הוא בלתי מעורב כלומר, לשיטת ברנע, פגיעת צה"ל באזרחים שלא נטלו בעצמם חלק בלחימה ראויה לביקורת, כיוון שאינה לגיטימית לפי הכלל שניסח. ברנע טועה. את הכלל הנכון והפשוט קובע החוק הבינלאומי – במקרה זה אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, שבסעיף 28 קובעת כך: מציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיות כלומר, בנתונים מסוימים, למשל אם מדובר בפעילות צבאית מתוך סביבה אזרחית, גם מי שאינו לוחם בהחלט עלול להיחשב לא רק למעורב בלחימה, אלא למי שאינו זכאי להגנה ואף מהווה מטרה לגיטימית לתקיפה. הסעיף הזה, שכמו נועד ללחימה הא-סימטרית שמנהל חמאס נגד ישראל מתוך ריכוזי אוכלוסיה, קובע בבהירות ובחדות כי הימצאות אזרחים בסביבת הלחימה לא תעניק למי שמקיים בקרבתם פעילות צבאית חסינות מפני פעולות צבאיות נגדו, גם אם האזרחים שסביבו ייפגעו מהפגיעה בו. כלומר, גם אם אכן היה צה"ל מרבה להרוג אזרחים שחמאס ניהל פעילות צבאית מתוכם, מה שכאמור אינו נכון, עדיין היה ברנע טועה, כמובן וכרגיל אצלו – לרעת ישראל. אמנת ז'נבה מתריעה בפירוש בפני ארגוני טרור כדוגמת חמאס: הימצאות האזרחים לא תגן עליכם ועליהם מפני פגיעה, כי דיני המלחמה הבינלאומיים מאשרים מתקפה בתנאים אלו בצורה חד משמעית