סימני שאלה בנתוני ההרוגים השנתיים של "בצלם"

כמו מוות ומיסים, הדו"ח השנתי של “בצלם” העוסק במקרי מוות פלסטינים וישראלים הוא דבר מובטח, כמוה גם ההודעה לעיתונות שמתלווה אליו. באופן בלתי נמנע, שנה אחר שנה, עיתונאים מדווחים את פרטי הדו"ח, לעיתים בצורה נאמנה, ולעיתים לא.

ובעת שפרסום הדו"ח עצמו הוא דבר מובטח, אמינותו ושיטת העבודה שמאחוריו הם לחלוטין לא כאלה. ולמרות זאת,  אף כלי תקשורת לא טרח לבדוק את אמינות המידע של “בצלם”.

עיתונאים רבים ששים לדווח על אחוז הפלסטינים ההרוגים שהיו אזרחים, ו”בצלם” מושיט להם יד; בהודעה לעיתונות מתאריך 28 בדצמבר, 2006, לדוגמא, “בצלם” הכריז: “השנה חלה התדרדרות במצב זכויות האדם בשטחים, שהתבטאה במיוחד בהרג אזרחים והרס בתים ותשתיות ברצועת עזה".

כיצד יכול “בצלם” לקבוע עובדות בנוגע לאזרחים כשרשימת ההרוגים הפלסטינים שלו אינה מזהה אזרחים? במקום זאת, “בצלם” מזהה את רוב (ולא את כל) ההרוגים כ:“השתתף בלחימה בעת שנהרג" או "לא השתתף בלחימה בעת שנהרג". במהלך אסטרטגי מכוון, “בצלם” מציין אם ההרוגים היו או לא היו מעורבים בלחימה ברגע בו הם נהרגו ונמנע מלציין אם הם היו אזרחים או לא. דוברת הארגון, שרית מיכאלי, אישרה שמדובר במדיניות בשיחת טלפון עם קאמרה אשתקד.

מדוע, אם כך,סוטה ההודעה לעיתונות שהוציא “בצלם” ממדיניות הזו, וכוללת הצהרות לגבי מספר האזרחים שנהרגו ברצועת עזה, שעה ש”בצלם” הפסיק לספור אזרחים פלסטינים?

היסטוריה

לפחות עד שנת 2002, “בצלם” סיפק רשימות נפרדות של "אזרחים פלסטינים" שנהרגו. במקרים רבים, התווית הזו לא שיקפה את תוכן הרשימה.

כפי שתועד ע"י קאמרה בשנת 2003, השימוש החופשי של “בצלם” במונח "אזרח" כלל פלסטינים רבים שנהרגו בעת שתקפו ישראלים, כולל ירי על טקס בת מצווה בחדרה, שהרג שישה ופצע 35, הפעלת מטעני נפץ, הסתננות ליישובים ישראלים והריגה או פציעה של תושבים, ולחימה בחיילי צה"ל. מאז, “בצלם” זנח את אותה מדיניות – ייתכן שבעקבות פרסום ממצאי קאמרה – אבל האם המדיניות הנוכחית אמינה יותר? בדקנו את נתוני “בצלם” אודות רבים מהרוגי נובמבר ודצמבר 2006 כדי לגלות.

בדיקה של חודשים אלו העלתה שתי עובדות מדאיגות:

 1. במקרים רבים, “בצלם” מזהה הרוגים ככאלו שלא השתתפו בלחימה בעת שנהרגו, למרות שקיים מידע סותר.

 2. בין אלו שלא השתתפו בלחימה בעת שנהרגו, היו גם מחבלים אשר היו מעורבים בתכנון וביצוע פיגועים אלימים. כל הכללה של מחבלים אלו עם אזרחים – בין אם בהודעה לעיתונות של “בצלם” או בדיווח עיתונאי – היא שקרית.

על פי איזה נתון קובע “בצלם” אם הרוג פלסטיני "השתתף בלחימה" או לא?

במספר מקרים, “בצלם” טוען שאזרחים לא השתתפו בלחימה למרות שהנסיבות הסובבות את מותם נתונות למחלוקת או אינן ברורות. לדוגמא:

1. “בצלם” דיווח שמוחמד מחמוד רג'ב א-ג'רג'אווי בן ה-19, שנהרג ב-23 בנובמבר בבית לאהיה, "לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שהיה בדרכו לביתו מן התפילה שהסתיימה בחמש בבוקר". אולם, אתר סוכנות הידיעות הפלסטינית מען דיווח באותו יום:

שליחנו בעזה דיווח שמטוס סיור ישראלי שיגר רקטה לעבר קבוצה של אנשי התנגדות פלסטינים חמושים שהתעמתו עם הטנקים הישראלים הפולשים מזרחית לבית לאהיה. אחד מהם, מוחמד ג'רג'אווי, 19, נהרג, ורבים נוספים נפצעו (סופק ע"י שירות BBC Worldwide Monitoring).

2. “בצלם” דיווח שת'אאיר חסן עבד אל-מסרי בן ה-16, שנהרג ב-18 בנובמבר בבית לאהיה, מחוז צפון עזה, “לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שעבד בחלקת אדמה השייכת למשפחתו".

3.  “בצלם” גם דיווח שבאותו יום, סעיד סאלם סולימאן חג'אג' בן ה-20 נהרג באל-קריה אל-בדוויה אל-מסלח', מחוז צפון עזה. גם הוא, לפי הדיווח, “לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שיצא מהכפר בדרכו לעבודה, מבלי שהיה מודע לנוכחות החיילים במקום".

אולם, על פי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, האחרון היה חבר בארגון טרור פלסטיני, ויתכן שהיה חמוש:

סעיד חג'וג' (כך במקור), 20, חבר בארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, נהרג באום נאסר, הנמצאת על הגבול הצפוני [של רצועת עזה], כך מסר הארגון.

ת'אאיר אל-מסרי, 16, נורה מאוחר יותר באותו הכפר, כך מסרו מקורות בבית החולים […]

צה"ל, הפועל בצפון רצועת עזה מאז יום שישי, כחלק ממבצע שנועד למנוע מטחי רקטות יומיים כנגד המדינה היהודית, מסר ששני ההרוגים היו חמושים (פורסם תחת הכותרת "שניים נהרגו בעזה לאחר שהאו"ם קרא לשים סוף לאלימות").

4. “בצלם” דיווח שמוחמד סלאמה חוסיין חמידאן, שנהרג ב-16 בנובמבר במחנה הפליטים עין בית אל-מאא במחוז שכם, “לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שעמד ליד החלון בביתו במהלך פעולה של הצבא".

אולם, על פי דיווחי סוכנויות הידיעות אודות התקרית, ייתכן שחמידאן, חבר ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, היה חמוש בעת שנהרג. הסוכנות הצרפתית AFP דיווחה:

מוחמד חמידאן מהחזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) נורה פעמים בחזהו כשעמד בחלון ביתו במחנה הפליטים עין בית אל-מאא, סמוך לעיר הצפונים שכם, מקורות מסרו.

מקורות בטחוניים פלסטינים ועדים מסרו ל-AFP שהחמוש בן ה-25, שהיה ברשימת המבוקשים של ישראל, נהרג ע"י צלף של צה"ל.

דוברת מטעם צה"ל מסרה שאש פלסטינית נפתחה לעבר הכוחות הפועלים במחנה הפליטים "חיילים זיהו אדם חמוש ופתחו באש לעברו".

כמו כן, סוכנות הידיעות AP דיווחה:

קרובי משפחה מסרו שמוחמד אחמדן (כך במקור), 25, עמד במרפסת ביתו במחנה הפליטים אל-עין (כך במקור), סמוך לשכם, וצפה בפעולות הצבא הישראלי כשנורה פעמיים ונהרג. הקרובים מסרו שאחמדן לא היה חמוש.

אולם, צה"ל מסר שמחקירה ראשונית של האירוע עולה כי חיילים זיהו אדם חמוש וירו בו.

על בסיס מה קובע “בצלם” שגרסת המשפחה, ולא גרסת הצבא, היא עובדתית?

5. “בצלם” טוען שוהיב מוסלח נאיף א-דיכ, שנהרג ב-14 בדצמבר בכפר א-דיכ:

לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שעבד בשיקום ארמון עתיק בכפר כפר א-דיכ. חיילים נכנסו לאתר בטענה כי יודו מתוכו אבנים ואחד מהם פתח באש לעבר א-דיכ כשזה יצא מאחד הפתחים בקומה העליונה של המבנה.

אולם, סוכנות AP דיווחה:

בכירים פלסטינים מסרו שהאדם יידה אבנים לעבר שני ג'יפים ישראלים שנכנסו לכפר א-דיכ סמוך לשעת הצהריים ביום חמישי כשנורה ע"י חיילים. הוא נפצע בחזהו ומת בדרכו לבית החולים, כך נמסר.

הסוכנות הצרפתית AFP דיווחה:

עובד הבנייה ואהיב מיסלח (כך במקור), 25, נפגע בחזהו ובידיו לאחר שחיילים ישראלים ירו לעבר מיידי אבנים בכפר א-דיכ, כך נמסר. עדי ראיה מסרו שהוא לא נמנה עם מיידי האבנים.

צה"ל מסר שהחיילים ירו לעבר אדם שהתכונן ליידות לבנת בניין לעבר חיילים מגג מבנה.

ישנם מקורות פלסטינים סותרים לגבי מעורבותו של א-דיכ בתקרית בעת שנהרג. צה"ל טוען בתוקף שהוא היה מעורב באלימות בעת שנהרג. לפיכך, איך “בצלם” יכול לקבוע בוודאות שהוא לא השתתף בלחימה?

סתירות פנימיות

6. בנוגע למוחמד (עיד) אמין מחמוד רמאחה, “בצלם” מפרט:

בן 27, תושב עין בית אל-מאא (מחנה פליטים), מחוז שכם, נהרג ב-14.12.2006 בעין בית אל-מאא (מחנה פליטים), מחוז שכם, מירי. לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שיצא מרכב והתחיל להימלט כשמסתערבים ניסו לעצור אותו. נורה מטווח קצר. היה חמוש.

ועל פי הודעה לעיתונות של צה"ל:

הכוחות הקימו מחסום בכדי לעצור את רמאחה, אבל כשרכבו הגיע למחסום, הוא עקף אותו, התנגש ברכב נוסף, ופצע מספר אזרחים. כשהכוחות התקרבו לרכב של רמאחה, הוא ואחד מאנשים פתחו לעברם באש. החיילים השיבו אש והרגו את השניים, שהיו חמושים ברובה M-16 ובאקדח.

“בצלם” אמנם מציין שרמאחה "היה חמוש" וצה"ל דיווח שהוא פתח באש. הדו"ח סותר את התיאור שלו עצמו ומסווג את רמאחה כאדם ש"לא השתתף בלחימה בעת שנהרג".

7. בעוד דוגמא של סתירה פנימית לגבי הרוג פלסטיני, “בצלם” כותב שג'מיל עבד אל-כרים ג'מיל אל-ג'בג'י בן ה-14, שנהרג ב-3 בדצמבר, 2006 במחנה הפליטים עסכר, “לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שהשתתף ביידוי אבנים על חיילים.” אבן יכול להרוג, ויידוי של חפצים שיכולים לגרום למוות בהחלט נחשבת השתתפות ב"לחימה".

השתתפות בלחימה לפני המוות

עיתונאים רבים – ובכללם גם כותב ההודעות לעיתונות של “בצלם” – אינם שמים לב שמדיניות הארגון הנוכחית היא לקבוע אם הרוגים השתתפו בלחימה בעת שנהרגו. דיווחים אלו, כמו הכתבה הזו, שהופיעה ב- BBC ב-29 בדצמבר, מניחים בצורה מוטעית שפלסטיני שלא השתתף בלחימה בעת שנהרג הוא אזרח. ישנם מקרים רבים של לוחמים פלסטינים – כאלה שמשגרים רקטות, מכינים מטעני נפץ, שולחים מחבלים מתאבדים, מבריחים נשק, ונלחמים בחיילי צה"ל בצורה סדירה – שנהרגו ע"י חיילים בעת שלא היו באמצע ביצוע פעולה אלימה. לדוגמא, ב-8 בנובמבר צה"ל הרג את עלאא א-דין ג'מיל ח'מאייסה וסלים יוסף מחמוד סעיד (אבו אל-הייג'א) באל-יאמון (מחוז ג'נין). “בצלם” כותב שהשניים לא השתתפו בלחימה בעת שנהרגו. לגבי הראשון, “בצלם” לפחות מוסיף: “נהרג בעת שהיה במכונית במהלך פעולת הצבא למעצר מבוקשים". כמו כן, לזכות “בצלם”, הוא מציין שאבו אל-הייג'א היה "מבוקש". ע"פ המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, השניים היו חברים בגדודי חללי אל-אקצה – המוגדר כארגון טרור ע"י ישראל, ארה"ב, והאיחוד האירופי על ביצוע פיגועי התאבדות והתקפות אלימות אחרות כנגד ישראלים – ולכן אין לסווגם כאזרחים.

“בצלם” אינו טורח לציין את שיוכם של הרוגים לארגוני טרור בצורה סדירה. מקרה לדוגמא הוא זה של מוחמד רמאחה (דוגמא #6 הנזכרת לעיל), ראש התנזים במחנה הפליטים עין בית אל-מאא. ע"פ הודעה לעיתונות של צה"ל מתאריך ה-14 לדצמבר, 2006:

רמאחה היה מעורב בהתקפות טרור וניסיונות תקיפה באזור שכם ובעורף הישראלי. רמאחה המשיך לתכנן פיגועי התאבדות במשך הפסקת האש האחרונה. הוא תכנן פיגועי התאבדות בעתיד הקרוב, שכוונו ומומנו ע"י מחבלים ברצועת עזה. מטען נפץ במשקל 8 קילוגרמים שנמצא אתמול ליד שכם הוכן ע"י רמאחה וחברי הרשת שלו, ויועד לשימוש בפיגוע התאבדות.

“בצלם” לא רק סותר את התיאור שלו עצמו ומציין שרמאחה "לא השתתף בלחימה בעת שנהרג,” אלא הארגון גם מטייח את העובדה שרמאחה היה מפקד בתנזים, שהיה מעורב בפיגועים רבים. שתי עובדות אלו הן בעלות משקל בנוגע לסיווגו של רמאחה בתור "אזרח". את אותו הדבר אפשר להגיד גם לגבי העיוות של “בצלם” לגבי סעיד חג'אג' (דוגמא #3 הנזכרת לעיל).

סיכום

אי אפשר לסמוך על “בצלם” כמקור מוסמך לנתונים אודות אזרחים פלסטינים הרוגים, והמידע שהם מספקים אודות נסיבות המוות של פלסטינים אינו יכול להיחשב אמין. כפי שג'ראלד סטיינברג, עורך "NGO Monitor" מציין, "'אפקט ההילה' מגן על ארגונים לא ממשלתיים מאותה מחויבות לדין וחשבון שהם דורשים מאחרים". על עיתונאים לשים לב ולדווח על נתוני “בצלם” עם מידת ספקנות, במקום לתת לארגון לחגוג את השנה החדשה עם שקרים וסילופים.