עוד חוזר הניגון

 

לפניכם מקבץ קצר של ביקורת עצמית שהתפרסמה בתקשורת (רובה ככולה ב'העין השביעית'), בעקבות שמונת מערכות הבחירות האחרונות:

בחירות 1996

חנוך מרמרי (עורך 'הארץ' דאז) – "העיתונות ליוותה באהדה ואף בהתלהבות את תהליך השלום, וגם אם ניסתה להקפיד על סיקור מקצועי ונטול פניות, קשה היה שלא להבחין בנטייה הטבעית של עיתונאים רבים לעבר השמאל."

נחום ברנע – "נתניהו היה צריך להתגבר על תקשורת עוינת. חיים רמון עמד מול משימה לא פחות קשה: להתגבר על תקשורת אוהדת. את מטה העבודה הקיפה העיתונות במעגל משפחתי חם. היחס של הכתבים היה מגונן. מפעם לפעם נתנו עצות."

בחירות 1999  

ברוך קרא – "קשה שלא לתמוה מדוע, למשל, יכול היה "ידיעות אחרונות" לפרסם בזמן מערכת הבחירות כתבת תחקיר על קשריו של בנימין נתניהו עם המיליונר מחב"ד יוסף גוטניק, אך לא מצא לנכון לפרסם ולו כתבת תחקיר אחת על הקשר של ברק לעמותות?"

כרמית גיא – "במדור המאמרים (של 'הארץ'), נפרצו כל הגבולות. מהלומות פטיש על הראש. לא עבר יום שבו לא נאמר לנו עד כמה בנימין נתניהו מסוכן לציבור, אין לו קווים אדומים בדרך לכיבוש מחדש של ראשות הממשלה, הוא עלול להמיט עלינו אסון, הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות המדינה, אין לו שום הישג בשלוש שנותיו, ואפילו כתכמן הוא נחשף ונכשל."

אבי בניהו -"בליכוד ובציבור אוהדיו טוענים שמעולם לא התייחסה התקשורת בזלזול רב כל-כך לראש ממשלה כשם שהתייחסה לבנימין נתניהו. זו טענה נכונה. אפשר לומר כי כל בר-דעת יכול היה להתרשם שהתקשורת, על ענפיה, פעלה להפלתו של בנימין נתניהו."

בחירות 2001

נחום ברנע – "כל מערכת בחירות בארץ מסתיימת בהכאה על חטא של התקשורת: ניפחנו, עיוותנו, פיקששנו, הלכנו שולל אחר הביפרים שלנו. ההכאה על חטא היא חלק מריטואל, אלא שהפעם, אולו בגלל אופיין החד פעמי של הבחירות האלה, רשימת ההחטאות ארוכה וקשה במיוחד."

בחירות 2003

ארן לביו – "בעל תפקיד בכיר באחד מאמצעי התקשורת המרכזיים בחר לסכם כך את מערכת הבחירות: 'זו היתה בעיניי תקופה שחורה לעיתונות בארץ, תקופה אפלה שאני לא זוכר כמוה'."

בחירות 2006

עוזי בנזימן – "בסוף החודש תתבונן העיתונות לאחור ותיווכח שלא מילאה את תפקידה. אלא שספק אם חשבון הנפש הזה ייעשה ב־29 במרץ (יום הבחירות). קרוב לוודאי שהעיתונות כלל לא תרגיש בהחמצתה ובוודאי לא תודה במחדלה."

בחירות 2008

רפי מן –  "למן הרגע שבו יצא האוויר מן הבלון של הסוקרים והיתרון של ציפי לבני החל מתכווץ, ברור היה שטקס ההכאה על חטא עומד להתחיל. הטקס שלנו הוא בעיקר מילולי: לא היינו מאוזנים, לא היינו זהירים, לא שאלנו מספיק שאלות, הלכנו אחרי נטיות לבנו ומה לא. העיתונאי יכה על חטא, אולי יתנצל, אבל במערכת הבחירות הבאה ייפול לאותם בורות".

בחירות 2013

חנוך מרמרי – "קמפיין התגובה שניהל 'ידיעות' נגד ראש הממשלה היה רדוד וחסר מעצורים ופגם במוניטין המקצועי של העיתון."

אבנר הופשטיין – "כאשר עולה טענה על הטיה פוליטית בסיקור חדשותי, נוטים בדרך כלל העיתונאים המואשמים לכבס את תשובותיהם בהסברים כלליים ולא להתמודד במישרין עם האפשרות הקלושה שאהדתם לצד מסוים או סלידתם מצד אחר הכתיבו את דיווחיהם."

בחירות 2015

עורכי 'העין השביעית' – "המצב דורש תיקון. כעיתונאים עלינו לקחת אחריות ולחשוב יחד איפה טעינו ומה עלינו לעשות ולשפר כדי לשרת טוב יותר את הציבור שלמענו אנו פועלים."

אבנר הופשטיין – "אם תפקידה של העיתונות הוא לספר אמת – הרי ששיקרנו לציבור באופן סיסטמטי בבחירות האלה. אם יש עייפות בעם הזה מנתניהו, הרי שהיא כאין וכאפס לעומת המיאוס של העם מעיתונאיו".

*******************************

בחירות 2019

קהלת, א', ט' – מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ