עולמו ההפוך של ב. מיכאל

מדינות מערביות וארגונים בינלאומיים כמו האו"ם נאבקים בתופעת ריבוי הילודה בחברות מתפתחות כחלק מהרצון לשפר את איכות חייהן של חברות אלה. אבל כשישראל עושה את זה, היא מנהלת רצח-עם

 

הסופר ב. מיכאל האשים לפני מספר ימים את שר החקלאות יאיר שמיר בעידוד לג'נוסייד (בעברית – רצח עם), בעקבות דברים שאמר השר על הילודה הבדואית ("גם זה ג'נוסייד", 8.10). נשאלת השאלה: האם האשמתו של מיכאל מוצדקת? כך תיאר ב. מיכאל את התבטאותו של שמיר:

העיניים מפלבלות בתדהמה. שר במדינה המכנה עצמה "דמוקרטית", מציע ברצינות לצמצם ילודה של קבוצה אתנית מסוימת. וחשוב לדייק: השר יאיר שמיר לא הציע להתקין תקנות שיחולו על האזרחים כולם, גם לא על כלל מרובי־הילדים בחברה הישראלית. רק "צמצום ילודה" בקבוצת אתנית אחת מעניין אותו. "עוד מעט הם יהיו חצי מיליון", אומר השר המודאג, ומציע "טיפול בריבוי הנשים" כדי לצמצם את מספר הלידות. ודומה כי מאז ימי פרעה לא בקע שיח גזעני שכזה מגרונו של ממשל שפוי כלשהו.

בהמשך נתלה ב. מיכאל באילנות גבוהים של הגדרות בינלאומיות על מנת להוכיח כי דבריו של שמיר מהווים אכן קריאה לג'נוסייד:

אולי המידע שיובא להלן יסייע בהבנת חומרתו של העניין: לרעיונות שמציע השר שמיר, יש שֵם במשפט הבינלאומי. בעצם, גם בחוק הישראלי. הם קרויים "ג'נוסייד". לא בעקיפין, לא בהתחכמות, לא בעזרת פרשנות שמאלנית מאוסה. אלא במדויק, במפורש, בפרוטרוט. אמנת האו"ם למניעת ג'נוסייד וענישה בגינו, שנחתמה ואושררה גם על ידי מדינת ישראל, קובעת הגדרה למונח "ג'נוסייד"… האמנה קובעת כי בין המעשים אשר נחשבים ל"ג'נוסייד" כלפי קבוצה אתנית, לאומית, גזעית או דתית (או הטפה לביצועם), נמצא גם האמור בסעיף 2–d: "קביעת אמצעים שכוונתם למנוע לידות בתוך הקבוצה".

ובתקדימי בית הדין הפלילי הבינלאומי גם נקבע כי הטלת הגבלות על נישואים, כדרך לצמצום הילודה, היא אחד מאותם אמצעים פסולים. חד וחלק. כאילו קרא השר שמיר את האמנה ואת סעיפיה, והחליט לפעול על פי כל האסור בה.

כדאי, בתור התחלה, להתעכב על המילים המדויקות של השר שמיר, בניגוד, אולי, למה שעשה ב. מיכאל בעצמו. בסרטון באתר ynet, ניתן לשמוע את דבריו המדויקים:

צריך לקחת את כל הבדואים ולהוציא אותם קצת מהמדבר ולקרב אותם למדינה נורמלית מבחינת חקיקה, אורח חיים, פרנסה והשכלה. ואולי אפילו לטפל בתופעה של ריבוי הנשים וצמצום הילודה כדי להעלות את רמת החיים.

הקונטקסט בו הזכיר השר שמיר את נושא צמצום הילודה, היה כחלק ממהלך לשיפור רמת החיים של הבדואים. בניגוד לדבריו של ב.מיכאל, השר לא דיבר על הגבלת ריבוי הנשים לצורך צמצום הילודה. מקור הטעות הוא הציטוט הלא מדוייק של דבריו של השר שמיר בעיתון ה'הארץ' ואחרים (Mako, רשת ב', NEWS1), שם נכתב בחוסר דיוק ששמיר אמר "יש לבחון טיפול בריבוי הנשים בקרב בדואים כדי/במטרה לצמצם את הילודה" (הדגשים לא במקור).

האם הצעה לצמצום ילודה לטובת שיפור איכות חיים נחשבת לג'נוסייד? אם התשובה היא כן, אז גם את האו"ם יש להאשים בעידוד לג'נוסייד, שכן קרן האוכלוסין של האו"ם (United NationsPopulation Fund) מעודדת מדינות מתפתחות לצמצם את הילודה, על מנת לשפר את איכות חיי תושביהן.

ומה בנוגע לאמנה  בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם? גם פה כדאי לדקדק. להלן הסעיף הרלוונטי באמנה:

החלק החשוב הוא בפתיח. מניעת הילודה אסורה רק כאשר היא נעשית "בכוונה להשמיד, השמדה גמור או חלקית". ספק רב, אם שיפור רמת החיים תיכנס להגדרה שכזאת.

ובכל זאת, השר שמיר דיבר רק על האוכלוסייה הבדואית. אולי ההתמקדות דווקא באכלוסייה זו מהווה קריאה לג'נוסייד? ראשית נציין כי השר שמיר אמר את דבריו במהלך שיחה על הבדואים. לא ידועה דעתו על קבוצות אחרות בחברה הישראלית. שנית, לאוכלוסייה הבדואית ישנם מאפיינים ייחודיים בחברה הישראלית, למשל – ממוצע הילודה הבדואית גבוה בהרבה משאר האוכלוסייה. בדו"ח גולדברג לעניין הסדרת הקרקעות בנגב, צויין כי "שיעור הילודה אצל הבדואים בנגב מגיע כדי 5.5 אחוז בערך לשנה. משמעות נתון זה הוא הכפלת האוכלוסייה כל 13 שנה." דרך אגב, ייתכן שב. מיכאל יאשים גם את השופט גולדברג בעידוד לג'נוסייד, שכן בדו"ח הנושא את שמו הוא מזכיר בחיוב מאמר בנוגע לצמצום הילודה. כפי שניתן לראות בטבלה הבאה, הפריון הבדואי בנגב, הוא בערך פי שניים משאר האוכלוסייה:

 

genocide 2

האם, אם כן, ההצעה של יאיר שמיר מהווה קריאה לג'נוסייד, או שמא מדובר ביישור קו חיובי עם המפותחות שבמדינות העולם? כנראה שכשמדובר בישראל, גם העלאה של רעיון הגיוני ומקובל, נמדדת בסטנדרטים אחרים משאר העולם, והופכת מרעיון חיובי להתגלמות הרשע עלי אדמות.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות