על מה ירה סא"ל ישורון – על מרפאה ריקה או על "מבנה שהסתתרו בו אנשים רבים"?

במאמר ב'הארץ', קובע פרופ' זאב שטרנהל שתי קביעות: שהמרפאה עליה ירה סא"ל נריה ישורון היתה "מבנה אזרחי שידוע שהסתתרו בו אנשים רבים", וכן ש"לא נשקפה ממנו סכנה לכוחותינו". מה מזה נכון?

סא"ל נריה ישורון (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "כולנו עם סא"ל נריה ישורון")

הפרופ' זאב שטרנהל אינו שבע רצון מהעובדה שבעקבות דו"ח לוקר, נסוב הדיון הציבורי סביב תנאי הפרישה של קציני הקבע. במאמרו ב'הארץ' ביום שישי האחרון ("כשחיילי צה"ל הפכו לשוטרי אפרטהייד", 24.7) הוא קובל על כך שמדברים על הפנסיות, במקום לדבר על רמתו המוסרית של הצבא, ואף רואה בכך "סכנה".

כדי להדגים את ה"סכנה", מזכיר שטרנהל את ירי הטנקים של סא"ל נריה ישורון על המרפאה ממנה נורה ונהרג מ"פ בגדוד (סרן דימה לויטס ז"ל), בזמן הלווייתו. כך שטרנהל:

לפי פרסומים שונים, מג"ד טנקים נתן פקודה לירות על מבנה אזרחי, שהיה ידוע שמסתתרים בו אנשים רבים ולא נשקפה ממנו סכנה לכוחותינו.

שתי קביעות קובע שטרנהל לגבי אותה מרפאה בשכונת שג'עייה, בצפון רצועת עזה: שבעת הפגזתה "היה ידוע שמסתתרים בה אנשים רבים", וכן ש"לא נשקפה ממנה סכנה לכוחותינו".

יאמר מראש: אין בבירור זה משום קביעת עמדה כלשהי כלפי עצם ירי הטנקים על המרפאה, שהתרחש ב-23 ביולי, כיממה לאחר מותו של לויטס מירי צלף מתוך המרפאה. את הבירור הזה יש לברר במוסדות המיועדים לכך. נסיבות המקרה, כפי שתוארו ב'הארץ' על ידי שטרנהל, הן שעומדות לבירור, והן מתקשות להתיישב עם המציאות.

האם היו "אנשים רבים" במרפאה המופגזת? נוכח העובדה שמטח הפגזים שירו ישורון ואנשיו השמיד את המבנה, הדעת נותנת שאם היו במבנה "אנשים רבים", הרי שהיו במקום גם נפגעים רבים ובתוכם גם הרוגים. איך, אם כך, אין כל עדות, גם לא של הפלסטינים, לאירוע קטלני שכזה?

הדיווח הפלסטיני הראשון על הקלטת הקשר המתעדת את הירי של ישורון על המרפאה, הופיע באתר "האינתיפאדה האלקטרונית", שם דווח על הריסת המרפאה, ועל "לפחות חמישה הרוגים ועוד 45 פצועים באותו אחר צהריים בשג'עייה". עם זאת, גם אתר פרו-פלסטיני מובהק זה, מודה ש"לא ברור אם יש קשר בין הנפגעים האלה לבין הירי על המרפאה."

דו"ח האו"ם לחקירת צוק איתן כולל בתוכו עדויות מפורטות של הפלסטינים באשר להתקפות צה"ל על יעדים שונים ברצועת עזה במסגרת צוק איתן, ומופיעות בו עדויות מפורטות גם באשר לאירועי 23 ביולי. עם זאת, הפגזת המרפאה בשג'עייה בידי סא"ל ישורון ואנשיו, לא מוזכרת בדו"ח האו"ם כלל.

עוד קובע שטרנהל, כנראה עקב חלוף כיממה מירי הצלף הקטלני ועד להחרבת המרפאה, שמהמבנה "לא נשקפה סכנה לכוחותינו". אין עוררין על כך שיממה קודם להריסת המרפאה, ירה מתוכה צלף בסרן לויטס והרגו. יתרה מזו – שימושם של "קבוצות פלסטיניות חמושות" במרפאות ובבתי חולים כעמדות קרביות נגד כוחות צה"ל בעימות מהקיץ שעבר, מוזכרת בפירוש בדו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לחקר אירועי צוק איתן (שם, סעיף 477, עמ' 126).

בנסיבות אלו, מוגדרת המרפאה בשפה הצבאית כ"מקור אש", או "עמדה מופללת". בהמשך מאמרו מזכיר שטרנהל את עברו כקצין קרבי שהשתתף עם חייליו בקרב על רפיח במסגרת מבצע קדש. האם מערער שטרנהל על תרגולות הקרב הבסיסיות ביותר, הקובעות שיש לשתק את מקורות האש של האויב, כדי למנוע ממנו להשתמש בעמדותיו פעם נוספת נגד כוחותינו? האם כמפקד קרבי היה נמנע מלשתק מקור ירי שממנו נורתה על כוחותיו אש קטלנית, גם אם חלפה מאז יממה?

'פרספקטיבה': פרופ' שטרנהל, האם תוכל בבקשה להפנות אותנו אל אותם פרסומים לפיהם, כפי שכתבת, היתה המרפאה מלאה באנשים רבים?

פרופ' שטרנהל: אלמלא היו פרסומים שונים ממקורות שונים, האם היה הפצ"ר שוקל חקירה פלילית, שנה שלמה אחרי המעשה?

'פרספקטיבה': ככל הידוע לנו גם הפלסטינים אינם טוענים שהמרפאה היתה מלאה באנשים. נודה לך אם תפנה אותנו אל הפרסומים הטוענים את שטענת.

לבקשה הנוספת להציג את אותם "פרסומים שונים", כבר לא נתן שטרנהל מענה.

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. החמאס נסוגו ואז ירו בכיף על סג'אעייה בלי כול התחשבות בכך שהאוכלוסייה שלהם נמצאת שם. אלה אנשים שאין להם שום בעיה לירות על האוכלוסייה שלהם כפי שהוכיחו, אבל תמיד צה"ל "אשם". שטרנהל ודומיו איבדו צלם אנוש. הם וחמאס מתאימים זה לזה.

  2. יתכן מאוד שהפרופסור(למה?) זאב שטרנהל צודק בדבריו בקשר
    "למוסריות של צה"ל" "ולסכנה" הנובעת מכך,,,
    אכן צודק אותו הפרופסר(למה?) שהמוסריות היתרה של צה"ל מהווה סכנה לשלומם ולחייהם של צה"ל שמרוב מוסריות מסוכנת לשלומם וחייהם מעדיפים לתת למחבלים שמשתמשים בילדים כמגן אנושי לברוח או להסתתר מאחוריהם,,,מרוב המוסריות של צה"ל והסכנה שבכך נאלצים חיילי צה"ל באדיבותם של ארגוני השמאל שמקבלים מיליוני יורו בשנה ממדינות זרות כולל האיחוד האירופי להלחם תחת ליווי משפטי צמוד נגד מחבלים פושעי מלחמה,,,
    ובהתאם לדבריו של אותו פרופסור(שוב למה?) על צה"ל להלחם ולהתאים עצמו לנורמות הבינלאומיות המקובלות ברוב צבאות העולם כגון ארה"ב/צרפת/אנגליה/רוסיה או כמו כל ארגון "שחרור" שקודם יורים ומפציצים ואח"כ שואלים שאלות ושקודם כל דואגים לשלומם וחייהם של חייליהם/אנשיהם ואח"כ "דואגים" לאוייביהם,,,,
    אכן לצה"ל יש הרבה מה לשפר בתחום המוסר וסכנת החיים שבה הוא מעמיד את חייליו!

  3. יתכן והפרופסור(למה?) זאב שטרנהל מהשמאל הקיצוני צודק לשם שינוי בהתייחסו "למוסריות של צה"ל" "ומהסכנה" בכך,,,
    אכן צודק אותו פרופסור(למה?) שהמוסריות של צה"ל מהווה סכנה לשלום ולחיי חיילי צה"ל שלוקחים סיכונים מיותרים ובליווי משפטי צמוד לכל פעולה שלהם כנגד מחבלים שמסכנים אותם ופעמים רבות משלמים החיילים בחייהם על כך
    ובהתאם לדבריו של אותו פרופסור(שוב למה?) על צה"ל להתאים את מוסריותו ובהתאם לנורמות הבינלאומיות המקובלות ברוב צבאות העולם כגון ארה"ב או צרפת אנגליה רוסיה או לארגוני "שחרור" למיניהן שקודם מפציצים ללא אבחנה ואח"כ שואלים שאלות ושדואגים קודם כל לחיי ושלומם של חייליהם ואנשיהם ואח"כ לחייהם של אוייביהם,,,,

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות