עמוס הראל מציג: טעה כפי יכולתך

ביום שישי האחרון פרסם כרגיל הפרשן הצבאי עמוס הראל את פרשנותו הקבועה למצב הצבאי-ביטחוני, (שבשנים האחרונות הפכה גם לפרשנות מדינית פוליטית. התפתח הבחור)

תחת הכותרת: טראמפ מאס בתרגילים של נתניהו והסיכוי לעסקת חטופים חלקית גובר, סיפק הראל לקוראיו המחשה קומית בקיצוניות שלה לכך שהפרשנות שלו מוטה על ידי תיעובו לממשלה ולכן לוקה בחוסר הבנה גמור של האירועים אותם הוא מתיימר לפרשן.

הנה פסקה לדוגמה מתוך המאמר. קראו אותה ולאחר  מכן נפרק אותה משפט אחרי משפט וניווכח שכל כולה בדיות, אמונות ותקוות שווא, ללא כל קשר למציאות. וכך כותב הראל:

הממשל מקווה לרתום את נתניהו לעסקה חלקית, שבעקבותיה ינסה לכפות עליו הסכם כולל, להחזרת כל החטופים והחללים הנותרים תמורת סיום המלחמה ונסיגה ישראלית מלאה. המו"מ האמריקאי מול חמאס התמקד בדרישה הנוקשה של הארגון לעגן את ההתחייבות האמריקאית לעסקה מלאה בערבויות ממשיות. בחמאס חוששים שבלא ערבות כזו, ישראל תחזור למלחמה. לפי ההסכמה המהירה של חמאס להצעות ויטקוף, נראה שהערבות כבר ניתנה. אגב, המתווה החדש כולל גם חזרה לשיטה הקודמת של חלוקת הסיוע, כלומר — מה שישראל מתארת בגאווה השבוע כהישג שלה, צפוי להיזנח.

נתחיל:

הממשל מקווה לרתום את נתניהו לעסקה חלקית

בדיחה. כל מי שמעט עוקב אחרי מהלכי המלחמה, יודע שעסקאות חלקיות הן בדיוק האסטרטגיה של ממשלת ישראל ובלבד שאין בהן התחייבות להפסקת הלחימה. לכן ראש הממשלה לא רק מסכים להן תמיד תחת התנאי הזה, אלא אף חותר אליהן. גם את העסקה הזו הזדרז נתניהו להודיע שהוא מקבל, על אף המחאות מצד סמוטריץ' ובן גביר.

לאורך כל המלחמה אמר עמוס הראל שזה לא יצליח והדבר היחיד שיצליח הוא כניעה לחמאס תמורת החטופים. והנה זה דווקא כן מצליח, כי במתווה ויטקוף הנוכחי, אם יתקבל על ידי חמאס, שוב אין התחייבות להפסקת הלחימה, ושוב אנחנו מקבלים אלינו חטופים.

הלאה, למשפט הבא:

בעקבותיה ינסה לכפות עליו הסכם כולל, להחזרת כל החטופים והחללים הנותרים תמורת סיום המלחמה ונסיגה ישראלית מלאה

עוד דבר הבל ושטות. ממשל טראמפ הביע שוב ושוב, כולל בימים האחרונים, תמיכה מלאה ביעדי המלחמה שהציבה ישראל. מה שהוא לא השמיע, אפילו ברמז אחד קטן ודק, הוא תמיכה בדרישת חמאס להסכם כולל שאין בו נסיגה ישראלית מלאה לפני הכרעה מוחלטת של חמאס.

ואם כבר רוצה הראל תזכורת בהקשר זה, הרי שכידוע רק לפני ימים אחדים הביע טראמפ עצמו פעם נוספת מחויבות ליישום תוכניתו הכרוכה בריקון רצועת עזה מפלסטינים ויישובם ברחבי העולם. לסיכום – חירטוט נאה. נמשיך:

המו"מ האמריקאי מול חמאס התמקד בדרישה הנוקשה של הארגון לעגן את ההתחייבות האמריקאית לעסקה מלאה בערבויות ממשיות

זהו אולי המשפט הנכון היחיד בפסקה, אבל יש איתו בעיה. אין לנו שום אינדיקציה שארה"ב מתכוונת להיענות לאותה "דרישה נוקשה" של חמאס, רק, למכביר, אינדיקציות הפוכות. במשפטים הבאים זה נעשה מצחיק אפילו יותר:

בחמאס חוששים שבלא ערבות כזו, ישראל תחזור למלחמה. לפי ההסכמה המהירה של חמאס להצעת ויטקוף, נראה שהערבות כבר ניתנה

מה כבר אפשר להגיד על גבבת המילים הזו? חמאס אכן חוששים, ויש להם סיבה טובה שכבר צוינה למעלה. כי אכן המתווה, בניגוד למה שכתב הראל, לא כולל ערבות כזו. לכן, שוב בניגוד למה שכותב הראל, אין שום "הסכמה מהירה" של חמאס למתווה, אלא להיפך, סירוב שנתקל בזעם אמריקני גלוי. כנראה בגלל שהערבות הזו, שוב בניגוד לדברי הראל, דווקא לא ניתנה.

ולקינוח:

המתווה החדש כולל גם חזרה לשיטה הקודמת של חלוקת הסיוע, כלומר מה שישראל מתארת השבוע כהישג שלה, צפוי להיזנח

נתעלם לרגע מהלגלוג המטופש, הכה אופייני להארץ, על כך שישראל רואה בהשתלטות על חלוקת הסיוע כהישג, כאילו שלא ברור לכל אחד שזהו אכן הישג ישראלי כביר המשנה את פני המלחמה, כפי שאמר גם הרמטכ"ל בעצמו. לכן אין פלא ששר הביטחון המפוטר, יואב גלנט, שהתנגד להישג אסטרטגי זה, הפתיע בטענה לפיה הוא היה בעד השגת הישג זה. (אגב, טענה שנסתרה, שכן הוא היה נגדו)

נתרכז בעובדות. לפי מתווה ויטקוף המדובר הסיוע יחולק במעורבות האו״ם, אבל לא כתוב בו היכן ואיך יחולק. הניסוח שנבחר דווקא כן מותיר פתח להמשך החלוקה בידי החברות האמריקניות. כלומר ההישג, עליו מלגלג הראל, אולי דווקא לא נזנח. מה גם שראש הממשלה הודיע מפורשות שישראל תשמור על הישג זה גם במסגרת המתווה החדש.

ונשאלת השאלה: מה גורם ל"פרשן" כמו הראל לכתוב גבב ההבלים כזה בעיתון? התשובה לדעתי טמונה במעמקי נפשו, והוא הוכיח אותה לכל אורך המלחמה. כמעט כל מהלך יזום של ישראל במלחמה, שקירב אותה אל הניצחון, זכה ממנו לביקורת. שמא עמוס הראל אינו רוצה בניצחון ישראל על חמאס?