ערוץ 13 בשירות מאמץ המלחמה האיראני

ביום ראשון האחרון, רביב דרוקר פתח את תוכניתו בערוץ13 במונולוג נוקב נגד הצנזורה הצבאית שמסתירה פרטים חשובים מהציבור הישראלי:

חוקרי אוניברסיטת אורגון פרסמו אתמול דרך הטלגרף שהטילים האיראנים פגעיו בחמישה בסיסים אצלנו: מחנה גלילות, מודיעין, תל נוף, חיל האוויר ומחנה ציפורי.

האינפורמציה הזאת חדשה לחלוטין לציבור הישראלי, אבל לגמרי ידועה לעיתונאים רבים. הצנזורה אסרה לפרסם אותה. הנימוק: זה יעזור לטילים האיראנים האיראניים לכוון טוב יותר בפעם הבאה. זה נשמע טיעון מופרך. אם חוקרים באורגון יכולים לקבוע איפה האיראנים פגעו, אין סיכוי שהאיראנים לא יודעים. הרבה יותר הגיוני שהצנזורה לא מתירה את הפרסום כדי לא לפגוע בחגיגות בישראל. למה לסדוק את תחושת ה"הכנסנו להם"?

השורה התחתונה הכי עצובה בסיפור הזה, היא אנחנו הכתבים. אפילו לא נלחמנו באיסור המגוחך. כל כך מפחדים להיצבע כ"לא פטריוטים", עד שאנחנו משתפים פעולה עם נרטיבים שקריים.

דרוקר מדבר על הפרסומים שרווחו לאחרונה בחו"ל (ומשם הם הגיעו אלינו) שהאיראנים פגעו בחמישה בסיסי צה"ל במהלך מבצע 'עם כלביא'. הוא כנראה צודק שגם האיראנים מודעים לכך. אך זה הדבר היחיד שהוא צודק לגביו. האמת היא שהטענה שפרסום מידע אודות הפגיעות יפגע ב"חגיגות בישראל" ובתחושת ה"הכנסנו להם" היא מגוחכת לחלוטין, ושלאיסור לפרסם את המידע אכן ישנה הצדקה ביטחונית ראשונה במעלה.

נתחיל בטענת ה"חגיגות". האם יש ממש בטענה שפרסום מידע על הפגיעות האיראניות היה פוגע במורל הלאומי? לא באמת. כזכור, בתחילת המבצע דיווח ירון אברהם בערוץ 12 שתרחיש הייחוס עליו הצביע הקבינט חזה בין 800 ל-4,000 ישראלים הרוגים במלחמה. דיווחים אחרים דיברו על הערכת אבדות צנועה יותר- 400- 800 הרוגים. מספר ההרוגים הישראלים במבצע (29) היה נמוך בהרבה מהתחזיות, והעובדה שנפגעו חמישה בסיסי צה"ל אינה משנה את התמונה הזאת.

יתר על כן, על בסיס מידע גלוי ניתן להעריך בגסות את רמת הנזק שנגרמה לאותם בסיסים. כל 29 ההרוגים הישראלים במלחמת 12 הימים היו אזרחים, למעט חייל אחד שנהרג בביתו. לעומת זאת, הפגיעה בבסיסי צה"ל לא גרמה לאבדות בנפש (נתעלם לרגע ממטורללים כגון אלון מזרחי הסבורים שישראל מסתירה מידע על חיילים שנהרגו). אפשר להעריך שהנזק היה צנוע יחסית, ובכל מקרה נמוך בהרבה מהחששות וההערכות המוקדמות. חשיפתו לא הייתה מזיזה לחגיגות ותחושת ה"הכנסנו להם".

אם כן מה ההצדקה להמשיך ולהסתיר מידע אודות אותן פגיעות טילים? על כך הרחיבו אנשים כגון המומחה להגנה אווירית דניאל בכמט, חוקר המודיעין דויד ליסובצב והעיתונאי אבישי גרינצייג. בקיצור, איראן אולי יודעת באילו בסיסים היא פגעה, אך היא לא יודעת את המיקום המדויק של הפגיעות, את טבען או את היקף הנזק שנגרם. כל מידע שמתפרסם יסייע לאיראנים להרכיב תמונה טובה יותר של תוצאות תקיפות הטילים שלהם, לעומת התמונה שנמצאת בידיהם עכשיו.

כמובן, ניתן וכדאי לנהל דיון על יעילות הצנזורה ועל האיזון הנכון בין צרכי הביטחון של ישראל ובין חופש המידע וזכות הציבור לדעת. אבל את דרוקר זה לא מעניין. מתוקף תפקידו ככתב מומחה לענייני הכל הוא כבר קבע שהמניע מאחורי האיסור הוא בלתי ענייני ולא קשור בכלל לביטחון.